ק.ר. אבטחת כבישים בע"מ נ' חברת חשמל לישראל בע"מ ואח'

החלטה

בתום הדיון שהתקיים ביום 9.1.2012 פנתה העותרת/המבקשת בבקשה לפסילה מלדון בעתירה ולהורות על קיום דיון חוזר בפני מותב אחר. לאחר עיון בבקשה ובתגובות המשיבים אני דוחה את הבקשה.

אני מניח כי בשל החיפזון בעת כתיבת הבקשה "בבית קפה בצמוד לבית המשפט מיד לאחר סיום הדיון", היא רצופה במספר רב של אי דיוקים לרבות ציטוטים לא נכונים שנאמרו לכאורה מפי ומפאת כבודו של ב"כ העותרת אסתפק בכך.

בראש ובראשונה אדגיש כי הדיון בעתירה הסתיים ובנוכחות הצדדים ניתנה החלטה כי פסק הדין יישלח בדואר לצדדים, כך שהבקשה כי אפסול עצמי "מלשבת בעתירה" הוגשה לאחר שנגמר הדיון בתיק ובשלב זה של כתיבת פסק הדין אין שום דיון נוסף שאמור להתקיים בה. מיותר להזכיר כי המבחן הכללי בשאלת פסלות של שופט מלישב בדין, הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הינו "אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" משהסתיים "ניהול המשפט" הפכה השאלה כיצד ינוהל בהמשך ובפני מי לשאלה בלתי רלבנטית.

העותרת בטענותיה מתעלמת ממהותו של ההליך. בהתאם לתקנה 5(5) לתקנות בתי המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, (להלן התקנות) חובה על העותר לפרט את כל נימוקיו שבעובדה ובחוק ולפי סעיף 5(ד) לתקנות יש לצרף לעתירה את כל המסמכים הנוגעים לענין, חזקה על העותרת כי בעתירה המונה 210 עמודים העלתה את כל טענותיה.

בפתח הדיון לאחר שניתנה הסכמת הצדדים לקיים דיון בעתירה עצמה, הבהרתי לצדדים כי בחנתי לעומק את כל כתבי הטענות שהוגשו, כי אין צורך לחזור על האמור בהם וכי יש לי מספר שאלות בנושאים הטעונים הבהרה, משהסתבר כי ב"כ העותרת מעדיף לטעון בסדר שהכין מראש, משיקולי יעילות סקרתי בפניו את הנושאים הטעונים תשובה על מנת שיוכל להתייחס אליהם בטיעוניו, רובם עולים מתשובות המשיבים.

במהלך הדיון משעלתה התנגדות מצד המשיבים להרחבת חזית ומשסרב ב"כ העותרת לתת תשובה ספציפית לשאלה כיצד יכולה העותרת לדרוש להכריז עליה כזוכה במכרז ובו זמנית לבקש להצהיר כי המכרז פיקטיבי, החלטתי לאפשר לו לטעון למשך 10 דקות נוספות תוך הבהרה כי לא אתיר הרחבת חזית ובפועל המשיך ב"כ העותרת לטעון כפי שמצא לנכון.

חשוב להדגיש כפי שצוין בתגובות שני המשיבים, ב"כ העותרת טען ארוכות, לעותרת ניתן זמן רב לטעון את מלוא טיעוניה וגם כשקצבתי 10 דקות נוספות לאחר טיעון ארוך שקדם להם, ב"כ העותרת סיים להעלות טיעוניו והתיישב עוד בטרם חלף הזמן הנוסף שנקצב, כך שטיעוניו של ב"כ העותרת לא הופסקו או נקטעו ולא במקרה נכתב בסעיף 12 לבקשה כי ב"כ העותרת סיים לומר את דברו. גם לאחר תום טיעוני המשיבים איפשרתי ביוזמתי לב"כ העותרת להגיב לאותן טענות וגם הפעם הטיעון הסתיים בשלב בו החליט ב"כ העותרת כי אין לו מה להוסיף ולטעון.

בתום שמיעת טיעוני הצדדים כמצוות תקנה 17 "בתום הדיון, או סמוך לאחריו ככל האפשר בנסיבות הענין, ייתן בית המשפט פסק דין בעתירה". בשלב זה הבהרתי לב"כ העותרת כי לו היה לי זמן מבחינת יום הדיונים והייתי מכתיב בתום הדיון את פסק הדין, העתירה היתה נדחית לכאורה וזאת בהסתמך על הנתונים העולים מכתבי הטענות ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, אך הוספתי כי כמו בכל תיק בעת כתיבת פסק דין וההנמקות אני בוחן מחדש את כל הטענות ובפועל התוצאה יכולה להיות שונה. משהודיע ב"כ העותרת כי הוא עומד על מתן פסק דין שבתי והודעתי כי פסק הדין יישלח בדואר לצדדים.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית, לפנים משורת הדין לא אפסוק הוצאות משפט בגין בקשה זו.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ב, 17 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: