ק"פ 68059-10-13,ק"פ 67031-10-13

הקובל הגיש כנגד חמישה נאשמים בתיק ק"פ 67031-10-13 וכנגד חמישה נאשמים נוספים בתיק ק"פ 68059-10-13, קובלנות, המייחסות להם מספר עבירות לפי סעיפים 6 ו-11 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") . הדיון בשתי הקובלנות אוחד.

ביום 13.11.14 טען עו"ד מוזר טענה מקדמית, לפיה היות והקובל הוא פושט רגל, אין הוא רשאי לנהל את הקובלנה ללא אישור של הנאמן וזאת נוכח הוראות סע' 125 (א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") עו"ד מוזר הפנה לפסק הדין בבש"א 7448/07 בנק הפועלים נגד וופא שרוף, ממנו עולה, לטעמו של עו"ד מוזר, כי אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל אינו בן חורין לנהל הליכים משפטיים. עוד הפנה עו"ד מוזר לת"א (חי) 1207-08. לטענת עו"ד מוזר הפקודה אינה מבחינה בין הליך אזרחי להליך פלילי. לעניין זה ביקש עו"ד מוזר ללמוד מע"פ ת"א 80159/02 וכן מע"פ 72031/05. עו"ד מוזר סבור כי נוכח העובדה שהקובלנות הוגשו כנגד מספר רב של נאשמים, הרי שלא מן הנמנע שאם תידחה הקובלנה, יושתו על הקובל הוצאות בסכום משמעותי.

הקובל אישר כי הוא אכן מצוי בהליכי פש"ר.

עו"ד קסטרו, המייצג את הנאשם 5 בתיק ק"פ 68059-10-13 (להלן: "עו"ד שרגא") טען כי כתב האישום אינו מגלה עבירה, שכן טענתו של הקובל כלפי הנאשם 5, לפיה הוציא את דיבתו הרעה באמרו כי ביטל שיקים, אינה מתיישבת עם העובדה לפיה הקובל עצמו מודה כי ביטל את השיקים, מכאן שאף לגישתו של הקובל יש אמת בטענה.

בתגובה לטענתו של עו"ד מוזר טען הקובל כי קובלנה פלילית שונה במהותה מהליכים אזרחיים, שכן הקובל נכנס בנעלי המדינה. במצב דברים זה חסימת זכותו של האזרח למצות את הדין עם עבריינים לכאורה, מחשש לאי תשלום הוצאות, אינה עולה בקנה אחד עם החוק. עוד טען כי על בית המשפט לשקול את המאזן בין פגיעה בשמו הטוב של אדם, אל מול הנזק אשר עלול להיגרם לנאשמים היה ולא יצליחו לגבות את סכום ההוצאות אם תידחה הקובלנה.