ק"פ 53822-02-16 לביא נ' גבולי ואח'

ביום 24/2/16 הגיש הקובל קובלנה פלילית פרטית (להלן: "הקובלנה"), כנגד שלושת הנאשמים, וזאת על פי סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ").

ביום 19/5/16 הגישו הנאשמים בקשה שכותרתה "בקשה לביטול הקובלנה". במסגרת הבקשה ביקשו הנאשמים כי אעשה שימוש בסמכותי לפי סעיף 73 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ), ואורה על ביטול הקובלנה מאחר שהיא אינה מגלה עבירה, ומאחר שמונה כונס נכסים לקובל והכונס לא נתן את אישורו להגשת הקובלנה.

הנאשמים טוענים כי הקובל עושה שימוש לרעה בהליכי משפט ונוהג לפתוח פעם אחר פעם בהליכים משפטיים שונים נגדם במטרה להטרידם ולפגוע בעבודתם כעובדי ציבור. עוד טוענים הנאשמים, כי הקובלנה אינה מגלה עבירה כלשהי, אינה מפורטת, אינה ברורה, אינה מתייחסת לרשימת העבירות שניתן לכלול בקובלנה פרטית, אינה מפרטת מה הפעולות המיוחסות לנאשמים ומה העבירות שבפעולות אלו, וכן מערבת בתוכה טענות שונות ומשונות בלתי רלוונטיות. כן טוענים הנאשמים, כי הקובל מצוי בהליכי פשיטת רגל וניתן בעניינו צו כינוס נכסים, ועל כן, בהתאם לסעיף 125 לפקודת פשיטת הרגל, היה עליו לקבל את אישורו של כונס הנכסים טרם הגשת הקובלנה, מאחר שהגשת קובלנה גם היא בגדר "הליך משפטי". בעניין זה מפנים הנאשמים להחלטה שניתנה בנושא על ידי בית משפט השלום.

ביום 22/5/16 הגיש הקובל את תגובתו לבקשת הנאשמים. בתגובתו מתייחס הקובל בעיקר לטענות בנוגע להליכים ולעניינים, אשר לא ברור עד תום הקשר הישיר שלהם להליך דנא. בנוסף פרט הקובל את השתלשלות העניינים בתיק פשיטת הרגל, אך זאת מבלי להתייחס לטענות הנאשמים בבקשתם בנוגע להליך דנא. מעבר לכך, התקשיתי למצוא בתגובת המשיב התייחסות עניינית, עובדתית ומשפטית, לטענות הקובלים.

בדיון שהתקיים ביום 29/5/16 פירט הקובל באריכות רבה את הרקע לסכסוכו עם הנאשמים ולקובלנה. ביחס לבקשת הנאשמים להורות על ביטול הקובלנה הוסיף הקובל וטען כי בא כוח הנאשמים כלל לא קרא את כתב הקובלנה, ועל כן אינו יכול להתייחס אליה כהלכה, וכן טען כי סעיף 125 לפקודת פשיטת הרגל אינו חל על הליכי קובלנה פלילית.

בא כוח הנאשמים הוסיף בדיון, כי בקשתו לביטול כתב הקובלנה מבוססת על סמכותו הטבועה של בית המשפט ועל טענה מקדמית לפי חוק סדר הדין הפלילי, לפיה כתב הקובלנה אינו מגלה עבירה.

לאחר קריאת הבקשה והתגובה, לאחר קיום הדיון ביום 29.5.16, ובשים לב לאופן בו מנהל הקובל עד כה את הקובלנה, אני סבור כי טרם בשלה העת לדון לגופה בבקשת הנאשמים לביטול הקובלנה, שכן בעניין הבקשה, כמו גם ביתר העניינים בקובלנה, ניכר כי הקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענייניו בבית המשפט וזקוק לייצוג משפטי.

על כן, על מנת שלא לפגוע בזכויותיו של הקובל, מחד גיסא, ועל מנת שלא לפגוע בזכויות הנאשמים, מאידך גיסא, וכן על מנת לאפשר לבית המשפט להבין כהלכה את טענות הקובל ולנהל הליך הולם, הוגן וראוי יש מקום לחייב את הקובל למנות לעצמו עורך-דין שייצגו בקובלנה, וזאת בהתאם להוראת סעיף 73 לחסד"פ.