- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ק"פ 18970-08-13 מתא נ' קסיס
|
ק"פ בית משפט השלום עכו |
18970-08-13
2.6.2016 |
|
בפני השופט: וויליאם חאמד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
קובל:: מונדר מתא |
נאשמת: : מרים קסיס |
| החלטה | |
|
בקשה למחיקת הקובלנה מחמת הסייג של הגנה מן הצדק, לפי סעיף 149 לחסד"פ ( נוסח משולב ), תשמ"ב – 1982.
בכתב הקובלנה הפלילי שהוגש ביום 12.8.13, מייחס הקובל לנאשמת עבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, בכך שביום 15.2.11, במהלך ישיבה של מליאת המועצה המקומית, השליכה הנאשמת, ששימשה חברה במליאה, נעל לעבר הקובל, ששימש אף הוא חבר מליאה, וזו פגעה בו.
ביום 15.12.11 הגיש הקובל תלונה במשטרה בטענה כי הנאשמת ביצעה את העבירה הנ"ל כנגדו וכן איימה עליו. בתום החקירה המשטרתית הוחלט ביום 21.6.12 על סגירת תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות. הקובל הגיש ערר על ההחלטה, וזה נדחה ע"י פרקליטות המדינה בהחלטה מיום 14.3.13. כך גם בקשה לעיון חוזר מטעם הקובל.
לטענת ב"כ הנאשמת, משהחליטו רשויות אכיפת החוק, לאחר חקירת תלונה, על סגירת תיק החקירה מחוסר ראיות, לא ניתן עוד להגיש קובלנה פרטית בגין אותו עניין. אזרח שהפקיד את בירור עניינו בידי רשויות האכיפה, ואלו החליטו לסגור את תיק החקירה ולא להעמיד את החשוד לדין, לא רשאי, כך לפי ב"כ הנאשמת, לעקוף החלטה זו ע"י הגשת קובלנה מטעמו. הגשת קובלנה בנסיבות אלה מהווה התעמרות ורדיפה של החשוד, המקימות הגנה מן הצדק המחייבת מחיקת הקובלנה. עוד נטען כי אין לצפות כי ביהמ"ש ירשיע נאשם בעבירה לגביה הורו רשויות החוק על סגירת התיק מחוסר ראיות.
ב"כ הקובל עתר לדחיית הבקשה. לטענתו, הזכות להגיש קובלנה פלילית אינה מותנית בהחלטת המשטרה שלא לחקור את התלונה, או בהחלטת הפרקליטות שלא להעמיד את החשוד לדין. ב"כ הקובל התייחס לפסק הדין של ביהמ"ש העליון, שניתן בתיק רע"פ 1955/12, עליו מסתמך ב"כ הנאשמת, וטען כי הנסיבות שם שונות מנסיבות המקרה שבפנינו, שכן ביהמ"ש העליון דן שם בעניינו של נאשם שהקובלנה הוגשה כנגדו לאחר שהפרקליטות חזרה בה מכתב האישום, זאת, במהלך ניהול פרשת ההוכחות, בעוד שבעניינו של הקובל כאן לא הוגש כתב אישום כנגד הנאשמת ,כלל ועיקר.
בתשובתו בכתב לתגובת ב"כ הקובל טען ב"כ הנאשמת כי אין מקום להבחין בין המקרה בו הוגשה קובלנה לאחר הגשת כתב אישום שבוטל, לבין הגשת קובלנה לאחר סגירת תיק החקירה מחוסר ראיות, ובשני המקרים אין לאפשר הגשת קובלנה פלילית.
הכלל מורה כי המאשים בהליך פלילי היא המדינה, אשר תיוצג ע"י היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו. חריג לכלל זה מוסדר בהוראת סעיף 68 לחסד"פ, הקובעת כי:
"על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה
מן המנויות בתוספת השנייה ע"י הגשת קובלנה לבית המשפט".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
