פלונית נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש בע"מ

ביום 26.6.16 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא הידועה בציבור של המנוח, מר פ.מ. אשר נפטר ביום 7.5.16 (להלן: המנוח).

העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות

הנתבעת היא חברה בע"מ (בניהול מיוחד) המנהלת, בין היתר, תוכנית פנסיה מקיפה במסגרת קרן הפנסיה לעמיתים וותיקים (להלן: קרן מקפת או הנתבעת), מכוח תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד – 1964 וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה –2005.

המנוח החל לקבל קצבה מקרן מקפת בחודש 12/1994 ועד למועד פטירתו ביום 7.5.16, כתוצאה מתאונת דרכים.

ביום 8.12.04 חתמו התובעת והמנוח על הסכם בו הצהירו כי הם ידועים בציבור ומנהלים חיים משותפים החל משנת 1990, כאשר הם לנים האחד אצל השני לחילופין וזאת נוכח נוחות הצדדים ולאור העובדה שדירתו של המנוח הינה דירה בדמי מפתח אשר הוא מעוניין לשמור בה על זכאותו. ההסכם הוגש לבית משפט לענייני משפחה במחוז תל אביב ואושר, במסגרת אישור ופסק הדין הובהר לצדדים כין אין בסמכותו להצהיר עליהם כידועים בציבור (ר' נספח 1 לתצהיר התובעת).

המנוח השאיר צוואה מיום 16.4.97, בה ציווה כי רכושו יחולק בחלקים שווים בין אחייניו. התובעת לא הוזכרה בצוואתו של המנוח (ר' נספח ז' לכתב ההגנה).

לפנינו נשמעו עדויות מטעם התובעת בלבד, בדיוני ההוכחות שהתקיימו העידו מר מ.י., חברו של המנוח (להלן: מר י'); מר י.ב.א., בנה של התובעת (להלן: מר ב.א.); הגב' ש.ג., חברתה של התובעת (להלן: הגב' ג'); הגב' ה.ד., אחותה של הגב' ג' וחברתה של התובעת (להלן: הגב' ד') והתובעת בעצמה.

טענות הצדדים

לטענת התובעת, היא והמנוח הכירו במסגרת עבודתם המשותפת בבזק בשנת 1976 והפכו לבני זוג לכל דבר ועניין, לאחר גירושיה מבעלה דאז, החל משנת 1990 ועד לפטירתו של המנוח. לטענתה, הם ניהלו משק בית משותף וביצעו רכישות משותפות לביתם, גרו בדירתה לרוב ולעיתים ישנו בדירת המנוח היות והוא ביקש לשמור על זכויותיו בדירה, שהיתה בדמי מפתח. עוד טוענת התובעת כי נהגו הם לצאת לבילויים יחדיו, להיפגש עם חברים ולצאת לחופשות משותפות, בארץ ובחו"ל. לטענתה ילדיה, נכדיה והוריה ז"ל, הכירו את המנוח וכי הוא היה כאב וסב לילדיה ונכדיה. עוד טוענת התובעת כי המנוח סעד אותה כשהיתה חולה וכן כי היא סעדה אותו עד ליומו האחרון.