ק"ג 50411-02-15

לפנינו תביעתה של גב' עליזה שטרן (להלן – התובעת) למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא זכאית לתשלום קצבת שאירים ממבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן - הנתבעת או קרן הפנסיה).

על סמך כתבי הטענות וחומר הראיות שהובאו בפנינו, אלה הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

1. מר שמואל מנדל ז"ל (להלן - המנוח) אשר נפטר ביום 1.9.14, קיבל מהנתבעת קצבת זקנה החל מיום 1.9.93.

2. התובעת והמנוח (להלן ביחד - בני הזוג), שניהם אלמנים, החלו לקיים קשר זוגי בשנת 2001 לערך, ובשנת 2002 עברו להתגורר יחדיו בביתה של התובעת ברח' קפלן 9, קריית אונו.

3. המנוח המשיך להחזיק בדירתו ברח' מונטפיורי 15, קריית אונו.

4. ביום 30.6.02 חתמו בני הזוג הסכם שעיקרו הסדרת זכויותיהם הרכושיות האחד כלפי משנהו (נספח 1 לכתב התביעה) (להלן - ההסכם).

5. אין מחלוקת כי בסמוך למועד פטירתו של המנוח, למצער משך שבעה חודשים, לא חיו בני הזוג תחת קורת גג אחת והמנוח חזר להתגורר בביתו ונתמך על ידי עובדת סיעודית. הצדדים חלוקים בשאלה האם חדלו בני הזוג לגור יחד עוד כשנתיים קודם לכן, וכן בשאלה האם בתקופה זו חדלו גם להיות ידועים בציבור.

6. המנוח והתובעת שניהם ניצולי שואה, אשר הוכרו על ידי הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר (להלן - הרשות), כנכי רדיפות הנאצים הזכאים לגמלה. ביום 10.12.14 הכירה הרשות בתובעת כידועה בציבור של המנוח, הזכאית לפיכך לתשלום תגמולי אלמנות (נספח 3 לכתב התביעה).

בימים 11.1.16 ו - 18.1.16 נשמעו בפנינו דיוני הוכחות, בהם העידו העדים הבאים: