ק"ג 4784-07-13

1.לפנינו בקשתה של התעשייה הצבאית (להלן – תע"ש), אליה הצטרפה קרן הפנסיה (להלן – מבטחים), לסלק על הסף את תביעתו של המשיב כנגדן.

2.בקליפת אגוז יובהר טענתו המרכזית של המשיב, כפי המואר בכתב התביעה, כי שהוא זכאי שפנסיית הזקנה המשולמת לו על ידי מבטחים לא תפחת מהפנסיה המוקדמת ששולמה לו עובר להגיעו לגיל פרישה, וזאת על יסוד הסכמים קיבוציים המוזכרים בכתב התביעה.

3.על פי הדין, שאיפת בתי הדין לעבודה היא להכריע בתביעה לגופו של עניין ולא על סמך בקשות ביניים בנושא סדרי דין. על כן, בבואו לדון בבקשה לסלק תביעה על הסף, בית הדין ינקוט בזהירות יתירה כדי לא לשלול מתובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכות משפטית (דב"ע נב/ 3-217 אגודת מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ - הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פד"ע כז 3 (1994)). אחד המקרים בהם תביעה תסולק על הסף, הוא מקום בו עילת התביעה התיישנה.

4. להלן המועדים הרלוונטיים לענייננו:

א.התביעה הוגשה בחודש יולי 2013.

ב.בכתב התביעה נטען כי המשיב "פרש במסגרת תכנית ייעול בחודש 1/1991 והמשיך לקבל פנסיה מוקדמת מחב' תעש באמצעות מבטחים עד לחודש 7/95 מועד בו פרש לפנסיה זקנה."

על פי טיעון עובדתי זה, המועד בו נותקו יחסי עובד - מעביד בין המשיב ובין תע"ש הוא חודש ינואר 1991, היינו למעלה מ- 22 שנים לפני הגשת התביעה. המועד שבו הקשר בין המשיב ובין תע"ש נותק כליל (עם סיום התקופה בה קיבל פנסיה מוקדמת והחל לקבל פנסית זקנה "תקנונית") הוא כ – 18 שנים לפני הגשת התביעה.

5.על פני הדברים, משחלפו למעלה משבע שנים מניתוק יחסי עבודה ואף מהמועד האחרון שבו המשיב קיבל "פנסיה מוקדמת", ובו המשיב יכול היה לעמוד על כך שקיים הפרש כספי בין הפנסיה המוקדמת ובין הפנסיה התקנונית, התביעה התיישנה.

6.זאת ועוד, עילות התביעה מבוססות על ארבעה הסכמים קיבוציים: הסכם קיבוצי משנת 1966, הסכם קיבוצי משנת 1990 ושני הסכמים קיבוציים משנת 1995.