ל' נ' עיריית תל אביב

התובעת, גב' ד' ל', מבקשת בהליך זה סעד הצהרתי לפיו היא הייתה ידועה בציבור של המנוח י' ל' ת.ז. XXX ז"ל, שבמועד פטירתו ביום 9.6.2006 היה גימלאי של עיריית תל-אביב - הנתבעת.

התביעה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב יפו בחודש 2/2013. ההליך הועבר לבית דין זה בהחלטת נשיא בית הדין הארצי לעבודה מיום 22.7.15, בשל העובדה שהממונה על הפרישה בנתבעת, אשר העיד לנתבעת בהליך, כיהן כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו.

הנתבעת מתנגדת לתביעה מנימוקים דיוניים ומהותיים כאחד. בהיבט הדיוני טוענת הנתבעת כי לא מתקיימים התנאים בהם יינתן לתובע סעד הצהרתי, וכי עניינה האמיתי של התובעת הינו קבלת קצבת שאירים מהעירייה, ולשם כך היה עליה להגיש תביעה מתאימה לממונה על הגימלאות בעירייה. בהיבט המהותי טוענת העירייה כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח שהייתה ידועה בציבור של המנוח.

רקע עובדתי

המנוח, יליד 1948, התקבל לעבודה בעיריית תל-אביב ביום 2.9.1973 כפועל ניקיון במחלקת התברואה.

המנוח והתובעת נישאו בשנת 1974 (בהיות התובעת בת 19). בשאלון אישי שמילא התובע בשנת 1975 ציין המנוח את התובעת כבת זוגו ודיווח כי מקום מגוריו הינו XXX.

ביום 28.7.1976 נולדה לתובעת ולמנוח בתם XXX ודבר לידתה דווח על ידי המנוח לעירייה ביום 2.8.76. ביום 1.1.1978 נולדה למנוח ולתובעת בנם XXX. דבר לידתו דווח לעירייה על ידי המנוח ביום 22.1.78.

המנוח והתובעת התגרשו ביום 16.5.85. המנוח הגיש לעירייה תעודת גירושין והסכם גירושין. על פי הסכם הגירושין נשארו הילדים בחזקת המנוח שהתחייב לדאוג לכלכלתם ולחינוכם, ולתובעת נקבעה זכות לבקר את הילדים מחוץ לדירת המנוח. נקבע כי על התובעת לעזוב את הדירה עם מתן הגט.

גרסת התובעת והעד מטעמה – בנה XXX