ק"ג 34416-06-15

1.במסגרת כתב ההגנה העלתה התובעת בקשה לסילוק על הסף.

2.על פי הנטען בתביעה, התובע עותר לביטול החלטת הנתבעת בעניינו אשר שינתה את תגמולי הנכות שלו.

לטענת התובע, בהחלטת הנתבעת נפלה טעות שכן במצבו לא חל שינוי והוא נותר נכה בשיעור 100% לפי קביעת המל"ל. עוד נטען כי הוועדה לא התייחסה למסמכים רפואיים המעידים על החמרת מצבו של התובע.

3.לטענת הנתבעת, ערעור התובע מהווה התערבות בשיקול דעתה הרפואית של הועדה הרפואית של הנתבעת. סעיף 42(ג) לתקנון קרן הפנסיה קובע כי ערעור על החלטתה של הועדה הרפואית אפשרי רק בשאלה משפטית בלבד ולא בשאלה רפואית. מטעם זה מבקשת הנתבעת את סילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה/העדר יריבות.

4.בתגובת התובע נטען כי ערעורו עוסק בשאלות משפטיות: על הנתבעת היה להראות כי חל שינוי לטובה במצבו של התובע והיא לא עשתה כן ועוד, היה עליה להתייחס לחוו"ד רפואיות מטעם התובע שהעידו על החמרה במצבו.

5.לאחר שבחנו את טענות הצדדים להלן ההחלטה בבקשה.

6.סעיף 42(ג) קובע:

"החלטת הועדה ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני הערכאה השיפוטית המוסמכת לכך לפי החוק"

7.מסגרת סמכותו של בית המשפט בבואו לדון בתביעות שהוגשו כנגד החלטות ועדה רפואית נדונה בפסיקה ובה נקבע:

"הלכה פסוקה היא, כי הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח תקנוני קרנות הפנסיה הינן גופים מעין שיפוטיים והיקף הביקורת השיפוטית שמפעיל בית הדין לעבודה עת הוא בוחן את פועלן הוא מצומצם יחסית ונוגע, בעיקרו של דבר, לעילת החריגה מסמכות ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי((ע"ע (ארצי) 218/03 נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ – מרים שינדלר פד"ע לט, 470).

...

הפיקוח הינו משפטי וכולל, בין היתר, את הבדיקות הבאות: האם התמלאו הסדרים שנקבעו בתקנות; האם הוועדות נימקו את מסקנותיהן; האם יש פגם בעיקרי הצדק, וכן הלאה" (דב"ע (ארצי)נו/2-6 חנה מרויץ –מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי פד"ע לב, 418).