ק"ג 34132-07-15 צביה ימין נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה תביעה ובה עתרה כי מינהל התשלומים במשרד הביטחון ימציא את טבלת השכר של בעלה המנוח ויפרט את כל הרכיבים הנכללים בשכר, ושיבוצע שיערוך של השכר מ- 1987 ועד היום, וזאת בשל כך שהנתבע החסיר שני רכיבים בחישוב השכר שהם הוצאות בתפקיד לרבעון ותוספת יום עבודה נוסף.

2.התביעה הוגשה במקור נגד משרד הביטחון ובעקבות בקשת משרד הביטחון, הוסף הנתבע לתיק ביום 4.11.15. התביעה כנגד משרד הביטחון נמחקה.

3.כעולה מהבקשה לדחייה על הסף שהגיש הנתבע, עניינה של התובעת נדון בבית דין זה מאז שנת 2008, חליפות לבקרים; בפעם הראשונה שהגיע התיק לבית הדין הארצי בשנת 2010, הוסכם כי שיעור הגמלה של המערערת יוגדל בסך של 159 ש"ח לחודש, רטרואקטיבית 12 חודשים ממועד הגשת התביעה.

4.התובעת פנתה שוב לבית דין זה בתביעה לעדכון התוספת עם ריבית והצמדה מאז 1987. תביעות אלו נמחקו ונדחו מחמת מעשה בית הדין ע"י כב' השופט יוחנן כהן, ב- 27.8.12 (ב"ל 31797-11-11; ב"ל 37472-02-11).

5.בחלוף שנה, הגישה התובעת שוב תביעה לקבלת עדכון ותוספת לגמלה וזו נדחתה שוב ע"י כב' השופט משה טוינה ביום 13.2.13, מחמת מעשה בית הדין (ב"ל 37152-10-12).

6.התובעת ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי והערעור נדחה ביום 20.3.14, תוך שצויין כי מאופן החישוב שהוצג ע"י הנתבע, הסך של 159 ש"ח מהווה תוספת רבעונית לשכר הקובע, סכום זה עודכן לרבות הפרשי הצמדה עד מועד התשלום ב-2010. עוד צויין, כי על פי חוק הביטוח הלאומי, אין מקום להפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית (עב"ל 45469-02-13).

7.התובעת הגישה ערעור לבג"ץ וזה נדחה ביום 17.11.14 (בג"ץ 2701/14). המערערת הגישה עתירה לדיון נוסף וזו נדחתה ביום 23.12.14 (דנג"ץ 7985/14).

8.כפי העולה מהשתלשלות העניינים שהובהרה לתובעת, במסמכים ובדיון שהתקיים ביום 16.2.16, עניינה כבר הוכרע ונסתיים ולא ניתן לדון בו עוד.

9.אשר על כן, התביעה נדחית מחמת מעשה בית דין.