ק"ג 24980-01-15

1.לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.התובעת עתרה להתיר את תיקון כתב התביעה ביחס להפחתת סכום התביעה. לטענת התובעת, לאחר פתיחת ההליך המשפטי ולאחר הדיון שהתקיים ביום 13.5.15, הנתבע המציא לה דו"חות המפרטים את הכנסותיו לשנים 2013-2015 ובהתאם לכך היא ביצעה חישוב מחודש לעניין הכספים אותם חייב לה הנתבע. התובעת טוענת כי רק לאחר שהומצאו לה דו"חות ההכנסה של התובע, עלה בידה לבצע מבחן הכנסה לנתבע לשנים 2013- 2015 בהתאם להכנסותיו.

התובעת הוסיפה וטענה כי השוני בין כתב התביעה המתוקן לכתב התביעה המקורי נובע אך ורק ביחס לסכום התביעה אשר הוקטן ועל כן, התיקון מיטיב עם הנתבע.

3.הנתבע התנגד לבקשה וטען, בין היתר, כי אין המדובר בתיקון טכני של עדכון השכר ביחס לשנים 2013 עד 2015 אלא בשינוי מהותי בתחשיבי המבקשת לעניין תקופת העבודה ושינוי תאריך היעד לחישוב הפרשי הצמדה וריבית.

הנתבע טוען כי בכתב התביעה המתוקן יש שינוי בתקופה הנתבעת וכי אם בית הדין יתיר במסגרת הבקשה להוסיפה, תישלל זכותו של הנתבע להתגונן בטענת התיישנות. לטענתו, בנספח 8 לכתב התביעה המקורי נערכו תחשיבי הפרשי החוב החל מתאריך 1.11.01 ואילו בנספח 8 לכתב תביעה המתוקן נעשה תחשיב מיום 1.7.01.

הנתבע מוסיף וטוען כי התובעת לא הבהירה מדוע לא נערך בירור כן ואמיתי ביחס לתחשיב התביעה עובר להגשתה ומדוע הצורך בהגשת הבקשה אירע רק לאחר ניהול הליך משא ומתן בין הצדדים.

4.התובעת הגישה תשובה לתגובת הנתבע. במסגרת תשובתה, טענה התובעת, בין היתר, כי לא נעשה שינוי באופן חישוב הריבית אלא רק במועד החישוב; וממילא בהתאם לכתב התביעה המקורי בית הדין התבקש לחייב את הנתבע בריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

באשר לטענת ההתיישנות, התובעת טענה כי היא יכלה ללמוד על המצב העובדתי לכל המוקדם בחודש 12/12 ומשכך לא התיישנה התובענה. עוד טענה התובעת כי יש לבחון כל תשלום ותשלום של קצבה אל מול מועד תחילת ההתישנות ואין לקבוע באופן גורף כי כל התובענה התיישנה.

התובעת הוסיפה וטענה כי אין בנספח 8 לכתב התביעה משום שינוי מהותי בכתב התביעה ובשני המקרים התחשיב בוצע החל מחודש יולי 2001.

5.בדיון אשר התקיים לפני ביום 2.2.15 חזרו הצדדים על טענותיהם והנתבע הודיע כי הוא מסכים לתיקון כתב התביעה בכפוף לכך שמועד הגשת כתב התביעה המתוקן יחשב למועד הגשת כתב התביעה המקורי לצורך התיישנות ובכפוף לפסיקת הוצאות בגין התיקון.

6.בהתאם לתקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה ע"י בית הדין בכל שלב משלבי הדיון. ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות.

7.בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם ובין האינטרסים של הציבור.