ק"ג 22304-09-15

1.התובעת הגישה תביעה בה ביקשה להכיר בה כידועה בציבור, של המנוח דן דסתא איילון שנשא בחיו (להלן: "המנוח"), לצורך קבלת זכויות מהנתבעת. 

2.התובעת המציאה לנתבעת מסמכים ואסמכתאות שונים שבעקבותיהם, הודיעה האחרונה כי היא משאירה את ההחלטה בדבר היותה של התובעת ידועה בציבור של המנוח, לשיקול דעת בית הדין.

3.חרף עמדת הנתבעת, התובעת נתבקשה בהחלטה מיום 14.12.15 להגיש תצהיר בו תפרט מדוע הנה סבורה שיש להכיר בה כידועה בציבור של המנוח.

עוד נתבקשה התובעת, להמציא ראיות התומכות בטענותיה, לרבות ראיות המוכיחות קיומו של משק בית משותף.

4.ביום 24.12.15 הגישה התובעת תצהיר מטעמה.

במסגרת התצהיר, ציינה התובעת כי הכירה את המנוח, שהיה בהליכי גירושין בשנת 2009-2010, כאשר הייתה גרושה.

אחרי שהמנוח התגרש, נערך מפגש היכרות בין משפחותיהם של בני הזוג כנהוג בעדה האתיופית, והמנוח אף רכש בעבורה תכשיטים ובגדים.

המנוח עבר להתגורר עם התובעת בדירתה בבית שאן באופן קבוע וברצף עד יום פטירתו.

התובעת הוסיפה, כי נהגה יחד עם המנוח לצאת לחופשות משותפות ממקום העבודה של שניהם ולשהות בבתי מלון בחופשות המאורגנות של העובדים כבעל ואישה לכל דבר ועניין.

המנוח נשא בעלויות בר המצווה של בנה של התובעת מנישואין קודמים.

עוד ציינה התובעת כי נולד לבני הזוג בן משותף עוד בשנת 2012.

התובעת הוסיפה כי היא והמנוח תכננו להינשא כדת משה בישראל בעתיד, אולם האסון הכבד שפקד את המשפחה לא אפשר זאת.

התובעת הדגישה עוד כי המנוח עבד טרם פטירתו והכנסתו שימשה למחיית המשפחה לרבות ניהולו של משק בית משותף.

5.לתצהירה, צירפה התובעת את המסמכים שלהלן: