ק"ג 13668-07-15

ביום 07.07.15 הגישה התובעים בקשת לשחרור פוליסת הפיצויים של אביהם המנוח, מר עובד עברי ז"ל אשר נפטר ביום 13.9.14 (להלן: "המנוח").

לתמיכה בבקשה צורף מכתב מטעם הנתבעת לפיו היא אינה מתנגדת לשחרור הכספים, צוואה שערך המנוח ביום 25.4.13 וצו קיום צוואה.

בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת היא טענה כי לאור סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (חוק פיצויי פיטורים), אין התובעת זכאית לקבל את כספי הפיצויים.

ביום 6.10.13 הגישה התביעה מסמך הנושא את הכותרת "הודעת מעביד על תשלום מענק עקב פרישה או מוות" בו צוין כי תקופת עבודתו של המנוח היתה מיום 1.5.85 ועד ליום 31.12.03.

במהלך דיון שנערך ביום 26.11.15, בהיעדר נציג הנתבעת, הבהירו התובעים כי "המנוח נפטר לאחר סיום יחסי העבודה. יצא לגמלאות" (ר' ע"מ 2 שורות 6-7 לפרוטוקול).

ביום 17.12.15 הודיעה הנתבעת כי היא "איננה נוקטת כל עמדה באשר לקביעת בית הדין הנכבד ותכבד כל החלטה שתינתן".

לאחר ששקלנו את עמדות הצדדים ואת התשתית העובדתית, שלא נסתרה, אשר הוצגה על ידי התובעים, שוכנענו כי יש לקבל את הבקשה ומשכך אנו קובעים כי יש להעביר את כספי הפיצויים לטובת יורשיו של מר עובד עברי ז"ל ואפרט.