צרנואוסוב נ' צביק

פסק דין

1.התובע הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק על סך 40,000 ₪ משוך על ידי הנתבע זמן פרעון 15.10.03 (להלן: "השיק"). הנתבע מאשר חתימתו על גבי השיק, אולם טוען, כי זה נגנב ממנו ועל כן אינו חב בפרעונו.

2.אציין כבר עתה, כי גרסאות שני הצדדים רצופות תמיהות.

התובע טוען, כי עיסוקו בתקופה הרלוונטית למחלוקת, היה בעל עסק "CHANGE". מעדותו ניתן להבין, כי עסק בכספים בסכומים גדולים. עפ"י גרסתו, הכיר את הנתבע היכרות לא מעמיקה, אך נפגשו מספר פעמים, דיברו ושתו קפה. הנתבע ביקש ממנו הלוואה והוא נתן לו במזומן 9,300 $ מבלי שהדבר נרשם על ידו בשום מקום ואף לא החתים את הנתבע על כל מסמך שהוא. לדבריו, השיק ניתן לו כשיק בטחון להשבת סכום ההלוואה.

לאחר שאלות רבות והבהרות רבות בחקירתו הנגדית, כאשר על אף שנעזר במתורגמן מטעמו, התקשה מאד להשיב מתי נמסר לו השיק ועוד יותר התקשה להשיב האם מדובר היה בשיק דחוי ולכמה זמן ממועד ביצוע ההלוואה. לבסוף, השיב כי השיק ניתן לו במעמד מסירת הדולרים, כאשר היה דחוי ל – 3 שבועות או בגרסה אחרת, לחודש.

עוד עפ"י גרסתו יש לציין כי השיק נחתם בפניו, היה שיק פתוח וצויין בו תאריך. יתר הדברים, קרי, הסכום והנפרע מולאו עפ"י הוראותיו על ידי אחרים, אשר אינו יודע למסור את זהותם וזאת בשל שליטה חלקית בשפה העברית.

3.כאמור, גרסת התובע עוררה אצלי תמיהות לא מעטות.

יחד עם זאת, נדרשת אני לשקול גרסה זו כנגד גרסת הנתבע, המעוררת תמיהות רבות עוד יותר.

הנתבע טוען, כי אכן חתם על השיק. השיק היה בארנקו כשהוא חתום, מחוץ לפנקס השיקים. יחד עם שיק זה, היו עוד כ 5 שיקים נוספים חתומים. הארנק כולו נגנב.

הנתבע התייחס לשאלה לצורך מה נועד השיק החתום. בתצהירו אשר נלווה להתנגדות, כמו גם בסעיף 15 לתצהיר העדות הראשית שלו, הבהיר כי השיק נועד לרכישת מוצרי חשמל.

באותו תצהיר הזכיר גם קיומם של שיקים נוספים באותו ארנק שנגנב, אך לא פירט לצורך מה שימשו אותו.

בחקירתו הנגדית נשאל, מדוע יש לו שיקים חתומים בארנק. הנתבע הסביר כי מדובר בשיקים בטחון הוא שילם כנגדם מזומן, והשיקים הוחזרו לו. רק כאשר עומת עם האמור בתצהירו, הבחין בין השיק בו אנו דנים ליתר השיקים והבהיר כי אותו שיק היה בארנקו כי רצה לקנות טלוויזיה. לשאלה אם כן מדוע חתם מראש על השיק, ולא חתם עליו במעמד הרכישה, הסביר כי פנקס השיקים גדול ולא רצה להכניסו לארנק, ולכן לקח שיק בודד. באשר לחתימה מראש בבית , השיב כי זה סתם.

תמיהה נוספת התעוררה, נוכח ההודעה לבנק ולמשטרה על אובדן השיק. לדבריו, הודיע על ביטול יתר השיקים שנגנבו, אך לא שם לב כי יש לבטל גם שיק זה. עוד יש לציין, כי הודעתו במשטרה בדבר הגניבה, נמסרה רק לאחר פתיחת הליכי ההוצאה לפועל, ולא עם הגניבה. כמו כן, ההודעה כוללת רק פירוט גניבת השיקים ולא יתר תכולת הארנק, דוגמת תעודת זהות.

4.הנתבע מודה בחתימתו על השיק, ולפיכך עובר הנטל לכתפיו להוכיח דבר הגניבה או העדר תמורה.

גרסתו תמוהה ויש לקבוע לדידי, כי לא עמד בנטל המוטל על כתפיו.

5.איני מוצאת כי העובדה שהתובע השתהה 5 שנים ולא פתח בהליכי הוצל"פ, הינה שיקול המבסס דחיית תביעתו. הנתבע עצמו מודה כי במהלך אותם שנים, היתה פנייה אליו באמצעות אמו וכי הוא ידע כי התובע טוען לקיומו של חוב.

6.נוכח כל האמור לעיל, הנני מורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל שמספרו 08-03894-08-4.

כמו כן הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 500 ₪ הוצאות משפט וכן 1,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות שכ"ט עורך דין .

כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ' שבט תש"ע, 04 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.