צפריר נ' שגיב

פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטות ראש ההוצל"פ מיום 27/7/10 ומיום 17/8/10.

תמצית העובדות הרלוונטיות הינה כדלקמן:

נגד המבקשת מתנהל תיק הוצל"פ, נגדה ונגד בעלה, מלפני כ- 20 שנה.

המבקשת הגישה בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ בטענת פרעתי, תוך ציון העובדה כי החייב הנוסף בתיק ההוצל"פ – בעלה – הלך לעולמו לפני שנתיים ויותר.

ראש ההוצל"פ בהחלטתו הראשונית מיום 27/7/10 לא החליט לגופו של עניין, כי אם אך דחה בקשת המבקשת לעיכוב הליכי ההוצל"פ וקבע כי הבקשה לסגירת תיק ההוצל"פ תועבר לתגובת ב"כ הזוכה, שימסור תגובה נתמכת בתצהיר, תוך 30 יום מהיום.

בהמשך הגישה המבקשת בקשה נוספת לביטול הגבלות בבנק ישראל וגם בקשה זו נדחתה על ידי ראש ההוצל"פ, לפי החלטה מיום 17/8/10.

עיינתי בשתי החלטות ראש ההוצל"פ ולא מצאתי כי נפל פגם כלשהו.

ההחלטה בדבר אי עיכוב הליכי הוצל"פ, כמו גם החלטה שלא לבטל הגבלות בבנק ישראל מתבססות על חומר הראיות בתיק ההוצל"פ ואין מקום לשנותם.

כן הינני סבור כי בקשת רשות ערעור זו, המבקשת לתקוף החלטה שניתנה בבקשה לטענת פרעתי, הוגשה בטרם זמנה וטרם עלה בידי ראש ההוצל"פ לקבל תגובת ב"כ הזוכה לבקשה.

לא מן הנמנע כי ראש ההוצל"פ יזמן את הצדדים, לאחר תגובת הזוכה בצירוף תצהיר ויקיים דיון בפניו ויחליט בעניין התשלומים שבוצעו בתיק ההוצל"פ ובאם הם מכסים את מלוא החוב בתיק ההוצל"פ או חלק ממנו.

לפיכך דין בקשת רשות ערעור זו להימחק, תוך קביעה כי על ראש ההוצל"פ לקבל תגובת הזוכה, האמורה להיתמך בתצהיר, לקיים דיון במעמד שני הצדדים ובגדרו ייתן החלטה בבקשה לסגירת תיק ההוצל"פ בטענת פרעתי.

לא אוכל לסיים פס"ד זה, בטרם התייחסות להחלטה נוספת של ראש ההוצל"פ מיום 25/8/10, אשר לכאורה עולה ממנה כי ראש ההוצל"פ הכריע בבקשה לסגירת תיק הוצל"פ, שלא במעמד הצדדים, זאת לאור כך כי עוד בשנת 1999 הוגשה בקשה קודמת לסגירת תיק ההוצל"פ בטענת פרעתי, על ידי המנוח – בעלה של המבקש – שנדחתה על ידי ראש ההוצל"פ עוד בזמנו.

אינני סבור כי ההחלטה שניתנה בטענת פרעתי בשנת 1999, שהוגשה על ידי בעלה המנוח של המבקשת, יש בה כדי לכבול גם את המבקשת באותה החלטה.

הינני סבור שיש מקום למבקשת את יומה בפני ראש ההוצל"פ, לתת לה להביא ראיות ו/או מסמכים ו/או קבלות, ככל שהדבר יעלה בידה, על מנת להוכיח כי פרעה את החוב בתיק ההוצל"פ.

מן הסתם בטרם הכרעה בסגירת תיק ההוצל"פ יקבל ראש ההוצל"פ גם את תגובת הזוכה וגם יאפשר לו להביא ראיות שהחוב בתיק ההוצל"פ לא נפרע.

כאמור, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת, בכפוף להוראותיי כנ"ל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"א, 27/12/2010 במעמד הנוכחים.

זיאד סלאח, שופט