צפורי ואח' נ' צ.פ. חברה לבנין בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשת התובעים לביטול פסק הדין שניתן ביום 7.4.2013 בהיעדר התייצבותם לדיון ובהיעדר הגשת תצהירי העדות ראשית מטעמם (להלן- פסק הדין).

2.כנטען בבקשה, בא-כוח התובעים רשם בטעות ביומנו את מועד הדיון לתאריך 7.5.2013 במקום 7.4.2013, כפי שנקבע, ומטעם זה לא התייצב לדיון.

אשר לאי הגשת התצהירים טוען ב"כ התובעים כי בינו לבין ב"כ הנתבעת התגבשה הסכמה לפיה לא יוגשו תצהירי עדות ראשית ויגיעו במעמד התובעים להסדר בעקבות חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

3.הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת , בין היתר, כי לא זכורה לה הסכמה דיונית שהתקבלה בין הצדדים , וכי אם הייתה הסכמה כזו אזי מדוע לא התייצבו התובעים בעצמם לדיון, שכן נטען שהוסכם שהדיון יהיה במעמד הצדדים.

4.בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עומדים לפניו שני שיקולים:

האחד- סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון בבית המשפט ,והשני - מה הם סיכויי המבקש, והאם טענותיו לגופו של עניין יש בהן כדי לשנות את פסק הדין שניתן בהיעדר, אם יינתן למבקש יומו בבית המשפט.

במקרים בהם הייתה הזמנה כדין לדיון, או לפחות ידיעה ממשית או קונסטרוקטיבית אודות מועד הדיון, יש לשקול את שני השיקולים האמורים במצטבר. אולם, ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר וכבדת משקל, קטן המשקל הנדרש ביחס לתשובה לשאלה האחרת, על מנת להביא לביטול פסק הדין.

(ראה ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), 836-835; תא (ת"א) 29746/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' דרורי מיכה (פורסם ב"נבו"); ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופיביץ ואח', פ"ד מז(4) 133, 137, ) וכן בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית 2007, בהוצאת סיגא).

5.המגמה בפסיקה היא כי על בית המשפט להתייחס ברוחב לב אל בקשת ביטול פסק דין, אך בית המשפט לא ייעתר לה כדבר שבשגרה. אדם הבא לפני בית המשפט מקבל על עצמו חובות מסוימות כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד, ואם הוא מזלזל במילוי חובות אלה - עליו לשאת בתוצאות. על המבקש ביטול להסביר לבית המשפט, ולו רק בדוחק, מה גרם למחדלו.

6.בענייננו, ראיתי לקבל את הסברי בא-כוח התובעים כי היעדרותו מהדיון נבעה מחמת טעות אנוש, ולא מחמת זלזול בבית המשפט.

בנסיבות אלה, החלטתי לבטל את פסק הדין וליתן לתובעים את יומם בבית המשפט , בכפוף לתשלום הוצאות הנתבעת בגין התייצבותה לדיון האמור בסכום של 1,500 ₪.

7.הסכום האמור ישולם לנתבעת תוך 30 ימים, תשלומו מהווה תנאי לביטול פסק הדין , וכל עוד לא ישולם- יוותר פסק הדין על כנו.

8.הנתבעת תודיע לבית המשפט אם קיבלה את הסכום האמור עד ליום 25.7.13.

9.יובא לעיוני ביום 28.7.13.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: