צפון (מחוזי) 577-13 התובע הצבאי נ' רס"ר ז'

הנאשם מורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה ברשלנות, לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961  ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בהתאם לכתב האישום.

ניתן היום, 17 ביוני 2014, י"ט בסיון התשע"ד, והודע בפומבי ובמעמד הנאשם ובאי כוח הצדדים.

___________                                       ___________                               ___­­­________

שופט                                               אב"ד                                          שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שעניינן נהיגה ברשלנות, לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 31/12/2012, במחסן גדוד X, נהג הנאשם ברכב צבאי מסוג מלגזה ובמהלך נסיעתו ביקש משני חיילים לעלות על המלגזה בכדי שיסייעו לו בהרכבת מדפים במחסן. החיילים עשו כן וכעבור מרחק קצר נשמטה רגלו של אחד החיילים ונתפסה בין שיני המלגזה ועל כן פונה ונזקק לימי מחלה. לאחר האירוע ביקש הנאשם מהחיילים שהיו עמו להתקשר אליו לאחר שיחזור עם המלגזה למחסן הראשי ולדווח לו כי החייל נפצע כתוצאה מנפילת מדפים במחסן, בניגוד להתרחשות. לאחר שהתקבל הדיווח המתואר יצר הנאשם קשר עם נגדים נוספים והם הגיעו למקום. כן התקשר הנאשם לאחד החיילים מספר פעמים וביקש ממנו לדבוק בגרסה השקרית מאחר והוא חושש למקום עבדותו.

כאמור, הורשע הנאשם במיוחס לו בכתב האישום על סמך הודאתו וזאת במסגרת הסדר טיעון בו נקשרו הצדדים. על פי ההסדר עתרו הצדדים להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה שמשכו ותקופתו יהיו לשיקול דעת בית הדין, בין עבירות שיבוש מהלכי חקירת משפט, פסילה בפועל של הרישיונות לתקופה בת 45 ימים, פסילה על תנאי וכן הורדתי לדרגת סמ"ר.

הצדדים הנכבדים הציגו בפנינו את הטעמים להסדר הטיעון כך שמחד צוין כי מדובר במעשה חמור שיצר סיכון ממשי לחיילים אשר התממש בסופו של דבר וכן יצר פגיעה במשמעת הצבא ובתדמיתו לאור הכישלון הפיקודי והערכי. הודגש בהקשר זה כי נעשה ניסיון לשיבוש הליכים ותיאום גרסאות תוך שידול חייליו של הנאשם. מאידך נטען כי הנאשם קיבל את עונשו לאחר המעשה הן בכך שנידון בהליך משמעתי למחבוש בפועל אותו ריצה, ולאחר מכן בוטל, והן בכך שהובא בפני ועדה להתרת התחייבות וזו המליצה על התרת ההתחייבות עם הנאשם ולמעשה שחרורו מן הצבא ללא זכויות פנסיה כאשר הוא מצוי כפסע טרם סיום שירות צבאי שמאפשר זאת עוד נטען בפנינו כי הנאשם התוודה בחקירתו באופן מידי ולא פעל או ניסה לשבש את החקירה עצמה. ההגנה הדגישה את חלוף הזמן מאז חלוף העבירה וכן את הקשיים של הנאשם להשתלב לאחר סיום שירותו הצבאי במסגרת עבודה מסודרת באזרחות. הנאשם עצמו ביקש להביע בדברו האחרון חרטה עמוקה על המעשה שעשה.

באיזון בין השיקולים מכאן ומכאן, ולאחר שעיינו הן בתדפיסו האישי של הנאשם והן בחוות דעת שניתנו בעניינו, ולאור השלכות המעשה על הנאשם ובפרט סיום פרק שירותו הצבאי ללא זכויות פנסיוניות, מצאנו לאמץ את הסדר הטיעון ולא לסטות ממנו בהיותו סביר בנסיבות העניין.

לפיכך, נגזרים עליו העונשים הבאים:

• חודש (1) מאסר על תנאי למשך שנתיים (2) , שלא יעבור כל עבירה שעניינה שיבוש מהלכי חקירה ומשפט.
• פסילה מקבל ומהחזק רישיונות נהיגה בפועל, לתקופה בת ארבעים וחמישה (45) ימים, אשר תימנה מהיום לאחר הדיון. הנאשם יפקיד את רישיונותיו כנדרש ויותר לו לנסוע היום לביתו בשפרעם.
• שני (2) חודשי פסילת רישיונות על תנאי, למשך שנתיים (2) שלא יעבור את העבירה בה הורשע בפרט האישום הראשון.
• הורדה לדרגת סמ"ר.