צנעני נ' צוקר ואח'

פסק דין

לפני בקשה לסילוק התביעה נגד המבקשים על הסף בשל מעשה בית דין מכח פסק דין שניתן ביום 27.10.09 בת.א. 76216/04 אמנון צוקר בע"מ נ' צנעני (להלן: "התביעה הראשונה" ו"פסק הדין"), שהיה לחלוט ביום 10.5.10, עת נדחתה בקשת התובע להארכת מועד להגשת ערעור, וכן בשל היעדר עילה לעניין טענת התובע לנזק שנגרם לו בשל כך שהנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") הגישה נגדו את התביעה הראשונה, בנסיבות בהן היא זכתה בתביעה.

התביעה שלפני ועיקר טענות הצדדים בה .

בתביעה שלפני טוען התובע, כי באפריל 2004, פנה אליו הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), בעל השליטה בנתבעת, וביקש ממנו לבצע עבודות אלומיניום בבית שהנתבע בנה עבור חברו של הנתבע, מר ארנון שור. לטענתו, נותר הנתבע חייב בגין העבודות בבית מר שור, סך של 13,220 ₪.

בנוסף, לאחר שהתובע סיים את העבודות בבית מר שור, ביקש ממנו הנתבע שיביא הצעות מחיר לחלונות בלגיים מבעלי מקצוע העוסקים בכך וסוכם שהתובע יקבל עמלת תיווך בשיעור של 10% ממחיר העבודה בתוספת מע"מ. מאחר והתובע לא ידע כיצד נראים חלונות בלגיים, שלח אותו הנתבע לראות חלונות בלגיים בוילה שהנתבע בנה, ולאחר מספר ימים שלח לתובע בפקס את המידות והצורות של החלונות הבלגיים שתוכננו.

ביוני 2004 הפנה התובע אל הנתבע מסגר שהכיר בשם שלום יהב, שאמר כי הוא עושה עבודות של ברזל בלגי. מר יהב נתן הצעת מחיר של 300$ למ"ר אך ההצעה נדחתה על ידי הנתבע בשל כך שהמחיר היה גבוה מידי לטעמו.

לאחר מכן הפנה התובע אל הנתבע את המסגר יוסי הררי, אותו מצא בדפי זהב. מר הררי נתן הצעת מחיר של 270$ למ"ר. הנתבע ביקש לראות דוגמאות עבודה של מר הררי, לאחר מכן קיבל לבקשתו ממר הררי הצעת מחיר לפרופיל עם גומי, ולאחר מכן, בשל המחיר היקר, נסוג הנתבע מהצעתו של מר הררי.

התובע הפנה אל הנתבע את המסגר מר אריה מכבי, שהתובע ראה שלט שלו ברחוב, קיבל ממנו הצעת מחיר ושלח אותה לנתבע. הנתבע ביקש ממר מכבי דוגמת עבודה, והתובע ומר שור קיימו פגישה עם מר מכבי (להלן: "הפגישה"), בחנו את המוצר, העירו הערות והעסקה סוכמה. מי שהיה עליו לשלם למר מכבי הם הנתבע או מר שור, ולא התובע. כמו כן התובע זכאי בגין עסקת זו לעמלה המוסכמת.

מר מכבי ביצע את העבודות ובגינם היה זכאי, למיטב ידיעתו של התובע, לסך של כ- 80,000 ₪ בתוספת מע"מ.

שבוע לאחר הפגישה נודע לתובע כי מר מכבי לא החל בעבודה מאחר ולא קיבל דמי קדימה כמוסכם. מאחר והתובע הבין שלמר שור אין יכולת לשלם את דמי הקדימה, כדי שעבודת מר מכבי תתחיל, מתוך רצון לעזור לנתבע, לאור יחסי האמון עם הנתבע וכן במטרה לקבל את עמלת התיווך, שילם התובע למר מכבי דמי קדימה בסך 31,000 ₪ ביום 13.7.04. התובע יידע את הנתבע כי שילם את דמי הקדימה וסוכם כי התובע יקבל חזרה את דמי הקדימה ואת שאר הכספים להם הוא זכאי בעת שיערכו התחשבנות.

הנתבע הפר התחייבותו להשיב לנתבע את דמי הקדימה, ולכן הוא חייב לו בגינם 31,000 ₪.

לבקשת הנתבע, ביצע עבורו התובע, עבודות של התקנת 58 רשתות קבועות מאלומיניום לחלונות הבלגיים לפי 250 ₪ ליחידה, והוא חייב לו בגינם 11,400 ₪.

ביום 5.9.04 הודיע הנתבע לתובע כי יהיו בעיות עם התשלום. יומיים לאחר מכן הודיע לו כי יש כסף וביקש שהתובע ירכיב את חלונות האלומיניום בקומות א' ו-ב', וכך עשה התובע. לאחר שהנתבע העיר הערותיו וסוכם על זיגוג לחלונות וגמר, מששאל התובע את הנתבע לגבי התשלום, הפנה אותו הנתבע, לקבלת התשלום, למר שור. לאחר מספר פניות לנתבע ולמר שור, לקבלת התשלום, שלא נענו, החל הנתבע לפעול נגד התובע באלימות מילולית וסילק את התובע משטח העבודות תוך שהוא נוטל לעצמו ציוד שהתובע השאיר אחריו.

לטענת התובע, שווי הציוד השייך לו שהנתבע נטל, עומד על סך של 500 ₪.

לא רק שהנתבעים נותרו חייבים לתובע את הכספים שפורטו לעיל, הנתבעת הגישה נגד התובע את התביעה הראשונה, בה טענה כי העבודות שביצע לא היו באיכות ראויה ובגין כך נגרמו לה נזקים והפסדים.

בעקבות הגשת התביעה הראשונה הסכימו הצדדים לפנות לגישור. לאחר שתי ישיבות נסוגו הנתבעים מההסכמה, וכתוצאה נגרמו לתובע הוצאות מיותרות עבור הגישור בסך 2,000 ₪, וכן טרחה וביטול זמן בסך 3,000 ₪. בגין ההליכים בתביעה הראשונה נגרמו לתובע הוצאות, הפסדי שכר, טרחה ועגמת נפש המוערכים על ידו ב- 200,000 ₪.

כמו כן טוען התובע כי הליכי התביעה הראשונה גרמו לאשתו לשעבר בהלה רבה, ובשל כך היא התגרשה ממנו.

למיטב ידיעתו של התובע מי שעמד מולו, כל העת היה הנתבע באופן אישי, אך לשם הזהירות הוא הגיש את התביעה גם נגד הנתבעת.

לפיכך הוגשה התביעה לסך של 274,371 ש"ח בגין הרכיבים שפורטו לעיל.

הנתבעים טוענים כי ההתקשרות היתה בין התובע לבין הנתבעת ולכן יש למחוק את התביעה נגד הנתבע. כן טוענים הנתבעים כי התביעה הוגשה כארבע שנים לאחר האירועים נשוא התביעה וכי היא מופרכת, ורבים הסיכויים כי הנתבעת תזכה בתביעה הראשונה, בה נוקט התובע סחבת.