צמח נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 18.6.13 שקבעה שאין החמרה במצבו של המערער.

אציין שדיון ראשון בערעור שבפני התקיים ביום 20.11.13 בפני חברתי כב' הרשמת (כתוארה אז) חופית גרשון-יזרעאלי. המערער ביקש שערעורו יישמע בפני שופט, ולפיכך הועבר התיק לטיפולי, וביום 26.12.13 קיימתי דיון במעמד הצדדים.

2.במרכזו של הערעור טענות של המערער בדבר המסקנות הרפואיות אליהן הגיע הוועדה בעניינה. המערער, שאינו עובד מאז תאונה שעבר בשנת 1997, סובל מכאבים בשתי הברכיים שלו. הוא טען בפני הוועדה, וגם בשני הדיונים שהתקיימו בפני בית דין זה, שבשל הכאבים אין הוא מסוגל להתרומם בכוחות עצמו מכסא עליו הוא יושב, אין הוא מסוגל לעלות במדרגות, ועל כן יש מקום לקבוע שמצבו החמיר.

3.על פי ההלכה הפסוקה, אין בית דין זה מוסמך להתערב בשיקול הדעת ובמסקנות הרפואיות של הוועדה. הוועדה לעררים, לאחר שבדקה את המערער ופירטה את מהלך הבדיקה גם בכתב, מצאה שאין דלדול שרירים, שטווחי התנועה של הברכיים מלאים, עם חריקות בודדות בגינן ניתנה נכות, שהיציבות שמורה ושגם המסמך הרפואי בגינו נפתח הליך ההחמרה לא מצביע על החמרה ברורה. נוכח כל האמור קבעה הוועדה שאין החמרה במצבו הרפואי של המערער לעומת הבדיקה הקודמת שנערכה בשנת 2011.

4.לאחר שעיינו בהחלטה המפורטת והמנומקת של הוועדה, איננו מוצאים שקיימת במקרה שלפנינו עילת התערבות בהחלטתה בדבר העדר החמרה, שכן כאמור על פי ההלכה הפסוקה עילות ההתערבות בהחלטות הוועדה לעררים אינן כוללות התערבות בשיקול דעתה הרפואי של הוועדה, כפי שמבקש אותנו המערער לעשות.

5.יתירה מזאת. למעשה, גם המערער עצמו אינו טוען שמצבו החמיר במהלך השנתיים האחרונות, ולמעשה הוא טוען שלאורך 15 השנים מאז התאונה שעבר מצבו קשה באותה מידה. בפיו טרונייה על עצם העובדה שהבדיקות שלו נעשות לאורך כל השנים על ידי ועדות שבהם חברים רופאים ששכר טירחתם משולם על ידי המוסד לביטוח לאומי. הוא מבקש מאיתנו לשלוח אותו ל"ועדה חיצונית" בלתי תלויה, ולא "לוועדה של הביטוח הלאומי". גם לבקשה זו כמובן שאין בידינו להיענות. הרכב ועדות העררים והאופן שבו משולם שכר טירחתם של חברי הוועדה קבוע בדין. המערער לא הצביע בפנינו על מקור נורמטיבי כלשהו שיאפשר לנו להורות על "מינוי ועדה חיצונית" כפי בקשתו, אפילו היינו סבורים שנפל פגם של ממש בעבודת הוועדה במקרה שלפנינו, וכאמור, איננו סבורים שכך.

6.להשלמת התמונה נציין שהוגשו לתיק בית הדין פרוטוקולים של בדיקות קודמות נוספות שנערכו למערער, מהשנים 2008, 2010 ו- 2011, בדיקות שנערכו בין היתר בעקבות פסק דין קודם של בית דין זה שהחזיר את עניינו של המערער לדיון נוסף בפני הוועדה. התרשמנו מכל אלה שהמערער נבדק ביסודיות פעם אחר פעם, והמסקנות הרפואיות דומות, ואין בהן דבר המצדיק התערבות מצד בית דין זה.

7.נוכח כל האמור, הערעור נדחה. חרף דחיית הערעור, ומשעסקינן בערעור מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי ולבקש רשות לערער על פסק דין זה, בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ד, (30 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: