ציפין ואח' נ' שייח יוסף ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 30/4/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב , הוא נסע בכביש דו סטרי חד נתיבי לכל כיוון מהישוב צור יגאל לכפר סבא. לטענת התובע, בעת שנסע כאמור ראה את מונית צד ג' 2 חונה בשול הדרך בעצירה מלאה, כשלפתע שמע התנגשות וראה שרכב הנתבע 1 אשר פגע במונית סטה לכיוון נתיב נסיעתו ופגע ברכבו באופן חזיתי. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך עליו ועל מבטחת רכבו – הנתבעת 2- לשפותו, ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, במועד התאונה נסע הנתבע 1 בנתיבו ללא כל סטיה כאשר לפתע מונית צד ג' 2 אשר חנתה בשול הדרך התפרצה לנתיב נסיעתו , פגעה ברכבו והדפה אותו לכיוון נתיב נסיעת התובע. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של צד ג' 2 ומשכך, עליו ועל מבטחת רכבו – צד ג' 1 , לשפות את התובע בגין נזקיו.

לטענת הצדדים השלישיים, במועד התאונה בשל תקלה אשר התגלתה ברכבו של צד ג' 2 עצר צד ג'2 את רכבו ועמד בעצירה מוחלטת כאשר מנוע רכבו דומם ושוחח בטלפון בנוגע לתקלה. בעת שעמד צד ג' 2 כאמור, פגע בו לפתע רכב הנתבע 1 אשר נסע בחלקו על השול ובחלקו על הכביש והמשיך וסטה לכיוון צד שמאל ופגע ברכב התובע אשר הגיע ממול. לטענת הצדדים השלישיים, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, דין ההודעה לצד שלישי להדחות ודין התביעה כנגד הנתבעים להתקבל.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע, הנתבע 1 וצד ג' 2 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות אשר צולמו מיד לאחר התאונה אשר תיעדו הן את הנזק לכלי הרכב המעורבים והן את העמדת הרכבים מיד לאחר התאונה.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה כנגד הנתבעים ולדחות את הודעת הצד השלישי ולהלן יפורטו טעמי.

7.בתיק זה, לא נשמעה על ידי הנתבעים או הצד השלישי טענה הנוגעת לאחריותו של התובע לאירוע ומשכך, עלי לבחון למעשה מי מבין הצדדים האחרים- הנתבע 1 או צד ג' 2 אחראי לתאונה.

הנתבע 1 והצד השלישי , הציגו כל אחד את גרסתו לתאונה ומשכך, יש לבחון, את גרסאותיהם – גירסה מול גירסה על מנת להכריע לאיזו מבין הגרסאות נוטה מאזן ההסתברויות ומשכך, הוכחה ויש לקבלה.

בהקשר למאזן ההסתברויות במסגרת ההליך האזרחי נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי :

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו הגרסה אליה יטה מאזן ההסתברויות כדי 51% היא הגרסה אשר יש לקבלה.

8.בהתחשב בנטל המוטל על הנתבעים והצדדים השלישיים , הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 וזאת, מנימוקים כדלקמן:

ראשית- מצאתי כמהימנה את עדותו של התובע וזאת, הן הואיל וגרסתו היתה סדורה וקוהרנטית והן הואיל ושני הצדדים תמימי דעים כי אינו אחראי לתאונה ומשכך, עדותו בשאלת אחריות מי מהן נטולת אינטרסים כלשהם. עדותו של התובע היתה חד משמעית ובהתאם לה, עמד רכב צד ג'2 בשול הדרך ללא כל תנועה כאשר פגע בו רכב הנתבע 1. בהקשר זה, אמנם העיד התובע כי שמע בום ואז ראה את רכבו של הנתבע 1 סוטה לכיוון רכבו ואולם, העיד באותה נשימה כי קשר העין בינו לבין הרכבים המעורבים נותק לזמן קצר ביותר באופן שלא סביר כי רכב צד ג' 2 שינה את הסטטוס שלו במהלך הניתוק קשר העין כאמור.

בנוסף, גרסת הצד השלישי תואמת את מיקום הרכבים בסיום התאונה – כך, ניתן לראות כי רכבו של צד ג' עומד ישר בשול הדרך באופן אשר אינו סוטה לכיוון הכביש ויתרה מכך, בינו לבין הקו השול מרחק כדין.

זאת ועוד, גרסת הצד השלישי עולה בקנה אחד עם אופי ומיקום הפגיעות ברכבו. כך, הנתבע העיד כי ראה את רכב הצד השלישי עומד ללא תנועה ורק כאשר היה בסמוך אליו שינה הצד השלישי את הסטטוס וסטה לכיוון נתיב נסיעתו. לו גרסת הנתבע 1 היתה נכונה , הרי שהיה מצופה כי רכבו של הצד השלישי יפגע בקדמתו ולא בחלקו האחורי. זאת ועוד, כאשר עומת הנתבע 1 עם האמור, טען כי ככל הנראה הצד השלישי סטה לכיוון נתיב נסיעתו ואז חזר חזרה לשול הואיל וככל הנראה הבחין בו –הטענה אינה עולה עם שורת ההגיון וזאת לאור העובדה שאין עוררין שלכאורה אף לדידו של הנתבע 1 הצד השלישי התחיל נסיעתו ממהירות אפס שכן לפני כן היה בעצירה- במצב זה – סטיה לכיוון רכב הנתבע 1 במהירות אפס וחזרה לכיוון השול בזמן כה קצר באופן שהנתבע 1 לא הבחין כלל בסטייה אלא כשהגיע בסמוך לצד השלישי – אינה אפשרית בהתחשב בכך שמדובר בהתחלת נסיעה.

בנסיבות האמורות, הנני קובעת כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת הצד השלישי ומשכך, כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 , על הנתבעים ביחד ולחוד לשפות התובע בגין נזקיו ודין הודעת הצד השלישי להדחות.

משקבעתי כי האחריות לשיפוי התובע בגין נזקיו כפועל יוצא מהתאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, טען התובע לנזקים בסך של 15,590 ₪ הנובעים מאובדן כללי של הרכב, בסך 750 ₪ בגין תשלום שכ"ט שמאי ובסך 465 ₪ בגין גרירה בקבלה . אציין כי הנתבעים הכחישו הנזקים במסגרת כתב ההגנה מהטעם שלא נתמכו ואולם, במסגרת הדיון בפני לא חזרו על טענתם זו וזנחו אותה ומשכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים אשר נגרמו לו.

אשר על כן הנני מקבלת את תביעתו של התובע . הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 16,805 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התאונה (30/4/10 ) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן ישאו הנתבעים בהוצאות התובע בסך של 500 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.