ציפי הררי נ' עיריית תל אביב מח' משפטית

פסק דין

התובעת מבקשת בתביעתה זו להכיר בה כידועה בציבור של המנוח, מר דוד מלמד (להלן "המנוח") שהיה מציל והועסק ע"י הנתבעת עירית ת"א(להלן "העיריה") בחוף גורדון שבתל-אביב.

על פי האמור כתב התביעה היתה התובעת ידועה בציבור כאשתו כמשך 20 שנה טרם פטירתו של המנוח.לתביעתה צרפה תצהירים של מי שהכירו אותה ואת המנוח וידעו על יחסיהם במהלך השנים. התובעת צרפה לכתב התביעה תמונות המעטות שנותרו בידה שמלמדים לטענתה על חייהם המשותפים של התובעת והמנוח וכן מסמכים כגון תלוש משכורת של המנוח מעירית ת"א אישורים על תיקון רכב המנוח ,אותם שילמה התובעת,חשבונות בזק שנשלחו למנוח .

בכתב התביעה נאמר כי מספר ימים בסמוך לפטירת המנוח סעדה התובעת את אימה החולה ולא שהתה ליד המנוח בביתו ברח' הירקון 297 בת"א.קרוביו של המנוח ניצלו עובדה זו ונעלו את דירת המנוח בפני התובעת ולקחו כל ראיה לחייהם המשותפים של התובעת והמנוח מן הבית.

בכתב ההגנה ביקשה העיריה לדחות את התביעה להכיר בתובעת כ"ידועה בציבור" של המנוח,ככל שזה מתייחס לזכאותה לגמלאות מעיריה. המנוח היה עובד הנתבעת מאז 1965 כמציל בחוף ת"א.המנוח בוטח בפנסיה תקציבית על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) (נ"מ) התש"ל-1970,שמהוות את תקנות הפנסיה של העירייה.

לטענת העירייה המנוח לא הצהיר בפני הגורמים בעירייה כי התובעת ידועה בציבור כאשתו ואף לא צוינה כ-מוטבת באף מסמך בו נדרש המנוח לציין מוטבים כגון קופת התגמולים שלו.

אף העובדה כי בצוואתו לא אזכר המנוח את התובעת יש בה כדי לחזק את המסקנה כי התובעת אינה הידועה בציבור כאשתו.

עוד נטען כי על פי מידע שיש בידי הנתבעת המנוח לא נהג להגיע לאירועים משפחתיים או חברתיים יחד עם התובעת. התובעת ביצעה בחלק מהתקופה הנטענת עבודת ניקיון בדירתו של המנוח וקיבלה תמורה כספית עבור עבודתה מהמנוח וכן ביצעה עבודות ניקיון במקומות נוספים.

המנוח,אף אם קיים יחסי מין עם התובעת הרי אין היא האישה היחידה עימה קיים המנוח יחסים וכי היו נשים נוספות עימן התרועע התובע.

התובעת התגוררה ברמלה יחד עם אימה ולא התגוררה באופן קבוע בדירתו של המנוח ובפרט לא בשנים האחרונות לחייו.

המנוח נפטר בביתו בעת שהיה בגפו וחבר של המנוח שגילה את גופתו התקשר לאחינו,מר קובי מלמד והוא שדאג לסידורי הקבורה ונעל את דירת המנוח עד קבלת צו ירושה.

התובעת לא היתה מעורבת בסידורים שלאחר מות המנוח.

כן ביקשה הנתבעת לדחות את טענות התביעה כאילו אחינו של המנוח החליף את מנעול דירת המנוח לאחר פטירתו. נאמר כי התובעת פרצה לדירה בלווי גברתנים,דבר המלמד על כך שלא היה בידה מפתח לדירה. התמונות ותדפיסי הטלפון,שצורפו לכתב התביעה, אין בהם כדי להוכיח קיום חיים משותפים וייתכן כי התובעת מצאה אותם בעת שפרצה לדירה.

מאחר והתובעת לא הוכיחה לשביעות רצון הממונה על הגמלאות בעירית ת"א ,מגורים משותפים עם המנוח שיש בהם להעיד על קיום חיים משותפים במשך שלוש שנים לפחות טרם פטירת המנוח כדרישת חוק הגימלאות.

בדיון בפנינו העידו התובעת עצמה ומטעמה העידו הד"ר עמוס לויאב,הגב' סמדר שבתאי,הגב' יעל טל שחר כנפו, וכן מר יהושע (שוקי) רומנו.

מטעם הנתבעת העידו מר רפאל וייס,מר אברהם הניג,מק קובי מלמד,מר קפלן שמואל,והגב' נורית עמיתי.

לאחר ששמענו את שורת העדים הגישו באי כוח הצדדים את סיכומיהם בכתב .

להלן הכרעתנו:

בבואנו להחליט בשאלה האם התובעת היתה הידוע בציבור של המנוח עלינו לבחון אם אכן קיימו התובעת והמנוח חיים משותפים של בני זוג לכל דבר ועניין ושלכן זכאית התובעת לקבל גמלאות מעירית ת"א.

על התובעת לבסס את טענתה בדבר קיום חיי משפחה עם המנוח וכי התגוררה עם המנוח ובפרט בשלוש השנים שלפני פטירתו.