צינר נ' בן דוד ואח'

פסק דין

1.בעלי הדין הם שכנים, שביניהם מתנהל סכסוך מר ורב הליכים וספיחים מזה זמן.

2.התובע ביצע שני תיקונים בביתו. האחד, בעלות של 1,740 ₪, ביום 1.7.11, בגין איש מקצוע שתיקן נזקי רטיבות בבית התובע (לטענת התובע – בגין נזילה מבית הנתבעים); האחר, בעלות של 250 ₪, ביום 1.3.12 דמי הזמנת שרברב לפתיחת ברז מים בצינור המוביל לבית התובע (לטענת התובע – בגין פעולות שונות של הנתבעים). בשני המקרים טוען התובע כי הנתבעים הם האחראים לצורך בהזמנת אנשי המקצוע. ברם רק ביום 3.5.12 שלח הוא לראשונה מכתב עו"ד לנתבעים ודרש פיצוי בגין הוצאותיו, ומשלא נעתרו הם – הגיש תביעה בסכום כפול לבית משפט זה.

3.לנתבעים טענות הגנה שונות, חלקן בעלות טעם, אולם בכוונת מכוון איני מבקש להרחיב בהן ובהאשמות ההדדיות הרבות והמגוונות של הצדדים. די אם אומר כך: בשתי ההזדמנויות החליט התובע לבצע את התיקונים, ואחר כך (במקרה הראשון – באיחור של שמונה חודשים) לדרוש מן הנתבעים לפצותו. סבורני כי הוא לא פעל די הצורך להקטנת נזקיו, וממילא להקטנת נטל החבות של הנתבעים. בנסיבות המסוימות של שני המקרים היה עליו לסברתי ליצור אישית (הוא ולא שרברב) קשר עם הנתבעים, לבאר את דבר אחריותם לנזק ולהתריע כי אם לא יפעלו לתיקון הנזק – יישאו בהוצאות התיקון. בשני המקרים, כך עולה, היו יכולים הנתבעים להימנע מכל נזק או למצער מרובו אילו היה פועל כך התובע במועד (בפעם הראשונה – כיוון שהיה להם ביטוח תיקונים, בפעם השנייה – כיוון שהיו יכולים לפעול לפתיחת הברז בעצמם). שמעתי את טענות התובע בעניין אולם לסברתי לא עלה בידו להתמודד כיאות עם הקושי האמור.

4.לפיכך וכבר מן הטעם האמור אני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות העניין, ומשהתקשיתי להתרשם כי התנהגות מי מן הצדדים היתה נטולת רבב, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג אב תשע"ב, 01 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: