צימרמן ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

בקשה להשבת תפוסים

בעקבות פרשיית הונאה המכונה "אמריקן פאי" – הונאת שלטונות המס האמריקאים- נחקרו גם המבקשים בגין מעורבותם בפרשה זו. במהלך החקירה נתפסו פריטים שונים, אותם המבקשים עותרים להשיב להם.

במהלך הדיון, הגיעו הצדדים להסדר לפיו יושבו למבקש 1 הפריטים המפורטים בסעיף 2 א ו-ג לבקשה, בתנאים שנקבעו.

באשר ליתר הפריטים, עותרת המדינה שלא להשיבם נוכח הכוונה לבקש חילוטם על פי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.

התשתית העובדתית

הואיל ועדיין לא הוגש כתב אישום והחקירה, ככל הנראה, טרם הסתיימה בשל היותה מסועפת ומורכבת, לא ניתן להיכנס לפרטים באשר לחומר החקירה אשר הוגש לעיוני.

כל שניתן לומר הוא כי עיון בחומר החקירה מעלה כי המבקשים נטלו חלק פעיל בהונאה. סכומים נכבדים ביותר, בהיקף של מיליוני שקלים, הולבנו באמצעות העסקים השונים של המבקשים. הסברי המבקשים אינם עולים בקנה אחד, לכאורה, עם הכנסותיהם המוצהרות ועם חומר הראיות אשר הצטבר עד כה. ראה הודעות מרווין ברקוביץ' מיום 06.08.09 ואילך.

המסגרת הנורמטיבית

החוק המסדיר נושא זה הינו חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 (להלן - "החוק"). החוק עוסק, בין השאר, בתפיסת רכוש אסור וחילוטו, בפרק ו' לחוק, שכותרתו "הוראות חילוט". על מנת שהוראות פרק זה יובנו, מן הראוי להביא תחילה את סעיפים 3 ו-4 לחוק, הקובעים את העבירות על פי חוק זה ומגדירים את ה"רכוש האסור", ולאחר מכן, את הוראות סעיף 21 לחוק, שעניינו חילוט הרכוש.

ואלו הם הוראותיו של חוק איסור הלבנת הון הנחוצות לצורך החלטה זו:

איסור הלבנת הון

"3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה -רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין -

(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה.

(ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו - העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח."

איסור עשיית פעולה ברכוש אסור

"4. העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" - למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.