צייגר נ' מדינת ישראל

החלטה

מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש ביום 04.02.14 ע"י קצין משטרה למשך 30 ימים בהתאם לסעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), בשל עבירה לכאורה של עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה.

המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה. אולם לטענתו, אין לקבוע כי המשך נהיגתו מסכן את הציבור.

לטענתו, ותק נהיגתו והעובדה שהוא עושה שימוש ברכב בתדירות גבוהה מאוד בשל היותו אחראי על מספר חנויות ברחבי הארץ, מחייבת בחינה שונה של עברו לעומת עברו של נהג ממוצע אחר. המבקש סבור כי, עברו אינו מכביד ולכן הוא מבקש לבטל את הפסילה המנהלית ולהורות על החזרת רישיון הנהיגה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ב"כ המשיבה התמקדה בטיעוניה לנסיבות ביצוע העבירה והמסוכנות שנגרמה לרכב אחר שהגיע מהכיוון הנגדי של נסיעת המבקש. המבקש יצא לעקיפה בדרך לא פנויה וגרם לרכב האחר לסטות ימינה על מנת למנוע התנגשות ברכב המבקש.

לאחר שעיינתי בתיק המשיבה, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין לפסול את הרישיון ועל כן החלטתי לדחות את הבקשה.

הטעם להחלטתי הוא בשניים:

ראשית, קיומה של מסוכנות טבועה בעצם מהותה של עבירת העקיפה בדרך לא פנויה הגורמת לסיכון, אשר על פי הנסיבות המפורטות בדוח גרמה לרכב אחר שהגיע ממול לסטות ימינה על מנת למנוע התנגשות ברכב המבקש.

עולה על פי הנסיבות המפורטות בדוח כי המבקש נצפה על ידי השוטר מבצע עקיפה, כשארבעת הגלגלים של רכבו מעבר לקו מקוטע. באותה עת הוא גרם לרכב אחר שנסע בכיוון הנגדי להאט ולשנות את מהירות נסיעתו ואף לסטות ימינה אל השול הימני על מנת למנוע התנגשות ברכב המבקש. אין ספק כי המדובר הוא לכאורה בנסיבות חמורות המקימות חשש למסוכנות בהמשך נהיגתו של המבקש.

שנית, עברו התעבורתי של המבקש כולל 13 הרשעות קודמות, ביניהן עבירות חמורות, לרבות עבירה דומה, שבגינן הוטלו עליו פסילות ע"י בית משפט לתעבורה.

כך למעשה אין לומר שעברו אינו מלמד על מסוכנות.

לסיכום: מהטעמים המנויים לעיל החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ד, 11 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: