ציונית אורן נ' כהן אייל

פסק דין

1.בפני תביעה בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 27.01.09 .

2.לטענת התובע, אשר נתמכה בעדותה של אשתו, הוא נסע בדרך חברון לכיוון צפון וכשהגיע לצומת פגע בו רכבו של הנתבע בדלת האחורית של הרכב.

הוסיף התובע וטען כי הנתבע ברח מאזור התאונה והוא איתר אותו רק לפי לוחית רישוי שנפלה מרכב הנתבע. לטענתו הוא הגיע למשטרה כדי לבקש פרטים מבעל הרכב שפגע בו ואז הגיע לשם גם הנתבע.

התובע צירף חוות דעת שמאי ממנה עולה כי אכן הייתה פגיעה בדלת האחורית, חשבונית מוסך, תיאור שהגיש לחברת הביטוח וסקיצה המתארת את אירוע התאונה לפי טענתו.

3.הנתבע אינו מכחיש את אירוע התאונה אולם לטענתו הוא עמד בצומת שהוא מתכוון לפנות שמאלה והתובע פגע ברכבו.

הנתבע אינו מכחיש שעזב את אזור התאונה אלא טוען שלא ברח, אלא שרכבו של התובע עצר כ- 50 לאחר אזור התאונה ולכן הוא עזב את המקום.

4.יש לציין כי הנתבע לא הגיש כתב הגנה אולם אפשרתי לו להציג את הגנתו בדיון היום.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הגעתי למסקנה כי הנתבע אשם באירוע התאונה. הפגיעות המתוארות ברכבו של התובע אינן מתיישבות עם תיאור התאונה כפי שתיאר הנתבע ויותר מכך אני מתרשם לרעה מהעובדה שהנתבע עזב את אזור התאונה. אוסיף גם כי עדותם של התובע ואשתו היו מהימנות בעיני.

גם אם טענתו הייתה נכונה ורכבו של התובע התקדם 50 מ' לא הייתה שום סיבה שיעזוב את אזור התאונה בטרם בדק את מצבם של הנוסעים ברכב השני והחליף איתם פרטים.

אוסיף, כי גם אם הייתי מקבל את טענתו של הנתבע כי הוא עמד והתכוון לפנות שמאלה, דבר שאינני מקבל, הרי שהייתי קובע שהוא אשם אם כי במקרה כזה יכול להיות שהיה אשם תורם מסוים לתובע.

6.לעניין הנזקים התובע הוכיח בפני את נזקיו בסך 2,690 ₪ נכון ליום 01.02.09.

7.בכתב התביעה מציין התובע כי יכול להיות שהוא יפסיד גם הנחת העדר תביעות, שבמועד הגשת התביעה הוא לא ידע אותה ועל כן הוא ביקש לפצל את התביעה כך שהיה ויגרמו לו נזקים אלו הוא יוכל לתובע אותם בעתיד. בנוסף תובע התובע 800 ₪ עבור הפסד שמן, טרחה ועוגמת נפש.

8.לנוכח האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 3,200 ₪ הכולל את סכום הנזק, ריבית והצמדה כדין על הנזק מיום 01.02.09 ועד היום ואובדן שמן ועוגמת נפש. בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 300 ₪ עבור הוצאות משפט.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.

9.לנוכח העובדה כי במועד הגשת התביעה לא יכול היה התובע לדעת אם הפסיד הנחת העדר תביעות, אני מתיר לתובע לפצל את סעדיו ולתבוע את אובדן הנחת העדר תביעות בתובענה נפרדת.

זכות לבקש רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הנוכחים.

עמית כהן , שופט

הוקלד על ידי: סיגל ביטון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: