ציוני נ' מדינת ישראל

החלטה

בקשה להחזרת תפוסים.

א. רקע:

המבקשים, בעל ואישה, פונים לבית-המשפט, בבקשה כי יורה למשיבה להשיב להם רכב מסוג טויוטה קאמרי שנת ייצור 2012, כספים בסך 107,980 דולר ארה"ב ו – 17,200 יורו, שנתפסו בכספת בבנק דיסקונט, וכי יורה על ביטול צווי הקפאת חשבונותיהם – חשבונות בבעלות משותפת ובלעדית.

במסגרת חקירה פלילית שערכה משטרת ישראל, יחידת להב 433, היחידה הכלכלית, נחקר המבקש 1 בחשד ללקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים ועבירות נוספות.

בקליפת אגוז, נחקרו חשדות שלפיהם חברת א.צ.מ בע"מ – חברה לאבזור רפואי ובעליה - שילמו שוחד למבקש 1, אשר עבד כיועץ בכיר במשרד הבריאות, בוועדות מטעם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וזאת בתמורה לקידום תיקי אבזור רפואי לנכים המטופלים בחברה.

במסגרת החקירה, בתחילת חודש ינואר 2013, הוצאו צווים לתפיסת הרכוש והקפאת חשבונות הבנק של המבקשים.

ב. חשד סביר:

במסגרת הדיונים בהארכות המעצר לצרכי חקירה קבעתי, כי ברשות המשיבה חומר ראיות המקים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות למבקש 1 והוא עולה כדי חומר ראיות לכאורה של ממש (ראו: מ"י 27350-01-13).

לצורך בקשה זו שבתי ועיינתי בדוח סודי שסומן על-ידי במ/1 9.1.13 והאזנתי לטיעוני נציגת המשיבה, בדבר המסקנות הראייתיות המתגבשות נגד המבקש 1, ואני שב וחוזר על קביעתי זו.

ג. עילת חילוט עתידית:

הצווים הוצאו מכוח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) התשכ"ט – 1969 והחוק לאיסור הלבנת הון התש"ס – 2000.

תכלית התפיסה והקפאת הכספים הינה לצורכי חילוט עתידי.

קיימת עילת חילוט עתידי, הן מכוח הפקודה והן מכוח החוק הנ"ל.

סעיפים 21 ו – 26 לחוק הנ"ל מאפשרים למשיבה לעתור לחילוט רכוש בשווי הרכוש שנעברה בו עבירה, זאת אף אם אין להראות קשר ישיר בין הכספים שנתקבלו במרמה או במסגרת שוחד לכספים התפוסים והמוקפאים.

על כן, קיימת עילת תפיסה וחילוט גם מבחינה זו.

סכומי הכסף אשר התקבלו בעבירה, לפי החשד (גם אלו שהתקבלו בצוותא חדא עבור החשודים האחרים) עולים על הרכוש התפוס והמוקפא.

ד. זכויות בן זוג מכוח חזקת השיתוף:

מקצת מן הנכסים התפוסים הינם בבעלותה של המבקשת 2 - הן מכוח רישום והן מכוח חזקת השיתוף.

המבקשת 2 אינה חשודה בפלילים, ואין למשיבה כל טענה פלילית כלפיה.