צוריאל ואח' נ' עירית אור יהודה ואח'

פסק דין

עניינה של תביעה זו הינה בנזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1963, לטענתו, בעת שהחליק ונפגע במהלך שהותו עם משפחתו בבריכת שחייה, ביום 19/8/1999.

מבוא

1.על פי גרסת התובע, ביום 19/8/1999, הוא נפש עם בני משפחתו בבריכת השחייה באור-יהודה. לטענת התובע, הוא החליק באחת מהמדרגות המובילות למגלשת מים שהייתה במתחם הבריכה, בשל 'ירוקת' אשר הייתה מצויה עליה, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף.

2.התביעה הוגשה נגד עיריית אור יהודה (להלן: הנתבעת 1 או העירייה) ונגד חברת כלל ביטוח (להלן הנתבעת 2). הנתבעת 2 הגישה הודעות צד ג' נגד מר אריק רובין (להלן צד ג' 1 ו/או מר רובין), ונגד חברת הביטוח הדר (להלן: צד ג' 2).

3.אין מחלוקת בין הצדדים שבריכת השחייה הופעלה במועדים הרלבנטיים על ידי צד ג' 1.

4.התביעה הוגשה ביום 27/6/06 בבית משפט השלום ברמלה, מעט פחות משבע שנים לאחר האירוע. ביום 29/1/09 מוּנה על ידי מותב הקודם בתיק (כב' השופטת א. נחליאלי-חיאט) מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, ד"ר משה פריטש פרי. בחוות הדעת שהוגשה ביום 8/7/09, קבע המומחה כי נותרה לתובע 5% נכות צמיתה בגין התאונה.

5.מטעמו של התובע העידו התובע וגב' מרים שלום, רעייתו של התובע בזמנים הרלבנטיים לתביעה. התובע צירף לתצהירו מספר צילומים אשר צילם לאחר מועד האירוע. בנוסף צירף התובע לתצהירו, מסמכים שונים וביניהם תעודות רפואיות וכן תלושי שכר. כן נשמעה עדותו של צד ג' 1, מר רובין.

דיון והכרעה

6. המחלוקת העובדתית בין הצדדים הינה לעניין נסיבות נפילתו של התובע והסיבה לה.

7.לטענת התובע, בהגיעו למעלה המגלשה, נאמר לו על ידי המפעיל שהיה מוצב שם, כי הוא אינו יכול לגלוש עם ילדו, לאור גילו הצעיר. לתובע לא הייתה כל ברירה אלא לרדת חזרה במדרגות "נגד כיוון התנועה" של המבקרים, אשר המתינו לתורם לגלישה.

8.המדרגות הלולייניות התאפיינו במדרך צר, ונעדר מהם מעקה ו/או ידיות אחיזה של העמוד המרכזי עליהן הן נתמכות. תוך כדי ירידה במדרגות, התובע החליק על 'ירוקת' שהייתה על אחת המדרגות, והתדרדר בכמה מדרגות עד שנעצר "בזכות" זרם המבקרים ממול.

9.התובע טוען כי נפילתו נגרמה עקב רשלנותה של הנתבעת אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שלא נתנה הוראות ברורות אודות האיסור על גלישת ילדים במתקן; לא תחזקה את המדרגות כיאות; לא סלקה את ה'ירוקת' אשר הביאה לנפילתו; לא דאגה למאחז יד ואמצעים למניעת החלקה.

10.עוד טוען התובע כי בנסיבות העניין, אין לייחס לו כל אשם תורם, שכן הוא לא קיבל כל התראה מבעוד מועד, על כך שבנו אינו יכול לעלות עימו לגלוש.

11.הנתבעות וצדדי ג' חולקות על טענות התובע במישור העובדתי, על אחריותן ועל גובה הנזק.

12.עדותו של התובע לעניין נסיבות התאונה והסיבה לנפילתו, הינה עדות יחידה של בעל דין, שכן לא הובאו עדויות או ראיות אחרות לתמיכה בגרסתו. בעדותה של העדה היחידה שהעידה מטעמו, רעייתו, אין כדי לסייע לתובע בעניין זה, שכן אין מחלוקת שהיא לא נכחה עם התובע בעת הנפילה הנטענת, ולמדה על כך רק לאחר ששמעה זאת מהתובע, ולפיכך, היא אינה יכולה להוסיף דבר על נסיבות התאונה.

13. סעיף 54 (ד) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971, קובע לעניין זה כדלהלן:

"פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים:

......

העדות היא של בעל דין או של בן זוגו, ילדו, הורו, אחיו או אחותו של בעל דין".