- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- נפגעי פעולות איבה
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
צוריאל ואח' נ' עיריית בני ברק ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו |
26322-02-10
22.7.2010 |
|
בפני : חנה פלינר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ישראל צוריאל |
: עיריית בני ברק |
| החלטה,פסק-דין | |
החלטה
כמבוקש.
ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.
חנה פלינר, שופטת
פסק דין
לתובע היתה משאית ששימשה אותו לצורך עסקו לממכר פירות וירקות. משאית זו נגררה על ידי הנתבעת בטענה כי מדובר במטרד. לאחר הגרירה הרכב היה מאוחסן ובסופו של יום התובע פעל למכירתו, לטענתו בהפסד כספי.
בכתב התביעה שבפני תובע התובע את עלות הגרירה, את ההפרשים שבין מכיר המכירה בפועל למחיר המשאית במחירון, הפסד שנגרם לו לטענתו בשל החיפזון במכירת הרכב, חיפזון לו אחראית הנתבעת וכן עלות הארגז על גבי המשאית. לטענת התובע, הגרירה היתה שלא כדין היות ואת ההדבקה על גבי המשאית הוא לא ראה ואילו בדואר הרשום שנשלח לו צויין כי יש בפניו ארבעה ימים לצורך הזזת הרכב ממקומו. לטענת התובע, הרכב נגרר בטעם חלף מועד זה.
הנתבעת העלתה שלל טענות והציגה ראיות המוכיחות לטענתה כי אכן היתה הדבקה על גבי הרכב. עוד טענה לחוקים המאפשרים במקרה זה גרירה תוך 48 שעות . הנתבעת ט ענה כי מדובר ברכב נטוש שרישיונו מבוטל ולכן משמש הוא לאחסון. הנתבעת טענה כי עולה מבירוריה, כי הרכב כלל לא הועבר על שם הקונה.
לאחר ששמעתי את הטענות, הנני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובע את עלות הגרירה, וזו בלבד.
קיימת מחלוקת שאיני יכולה להכריע בה, היות ומדובר בגרסה מול גרסה והיא האם התובע ראה את ההדבקה אם לאו. בכל מקרה, אין מחלוקת שדבר דואר רשום נשלח והתקבל על ידי התובע. אין מחלוקת כי בדבר דואר זה צויין כי לתובע עומדים ארבעה ימים לצורך פינוי הרכב. גם אם דבר הדואר נשלח ב 7/9 בשעה 17:00, כטענת הנתבעת, אזי לא חלפו ארבעה ימים עד הגרירה שהיתה לפנות בוקר.
סבורני כי התובע רשאי להינות מהספק במקרה זה ולכן את הוצאות הגרירה יש להשיב.
עם זאת, לא מצאתי מקום לחייב דבר עבור ההפרשים במכירה.
לאחר שהרכב נגרר חופשי היה התובע לטעון כי ראות עיניו, גם אם נזקק לתשלום דמי אחסון, אזי כך היה פועל לצורך הקטנת נזקו.
לא מצאתי כל ממש בחיוב המבוקש בגין הארגז. הארגז הינו חלק מהמשאית ובתמורת הרכב היה מקום לשכלל מרכיב זה בחשבון.
לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת בתשלום דמי הגרירה והאחסון בסך 1,150 ₪ .
עוד תשיב הנתבעת לתובע הוצאות משפט במסורה לאור העובדה שמרבית התביעה נדחתה, בסך 350 ₪. הסכומים הללו ישולמו לתובע בתוך 30 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.
חנה פלינר, שופטת
הוקלד על ידי: לילי שוורץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
