צורדקר נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש.

התאונה נשוא הבקשה, ארעה ביום 15.09.11, כאשר ב-19.05.11 נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין המשטרה.

למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך הנ"ל, בשעה 15.15 לערך, נהג בכביש 40, מכיוון דרום לצפון ובצומת מחנה הבריטים ביצע פניית פרסה, חסם דרכו של קטנוע, התנגש בו וכתוצאה מכך נפצע רוכב הקטנוע ונגעו כלי הרכב.

תמצית טענות המבקש להשבת רישיון הנהיגה:

לא קיימות ראיות לאשמתו של המבקש.

השימוע נערך 5 ימים לאחר מועד התאונה ורק מסיבה זו לבדה יש לבטל הפסילה.

פרנסתו ופרנסת משפחתו תלויה ברישיון נהיגתו.

תמצית מענה ב"כ המשיבה:

יש תשתית למסקנה שרכב המבקש חסם נתיב נסיעתו של הרכב המעורב.

עברו של הנאשם מכביד.

אין בזמן השימוע על מנת לפגוע במהות ההחלטה.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור.

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקש:

תיק החקירה הוגש לעיוני, אין ספק שהחקירה טרם הסתיימה, מחומר הראיות המצוי בו סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש, בין היתר מצאתי כי:

המבקש הודה כי עקב טעות בדרכו, ביצע פניית פרסה במקום האמור ולדבריו הוא הבחין בקטנוע שהיה בנתיב ימיני (כיוון נהיגת הקטנוע) רק בסוף הפניה, דהינו הוא לא הבחין בו במועד, למרות שדו"ח הבוחן קבע שדה ראיה של 200 מטר בכיוון נהיגתו.

מתרשים הבוחן ומתמונות שצולמו במקום על ידו, עולה תמונה ברורה שהמבקש ביצע פניית פרסה תוך סיומה בנתיב הימיני (מתוך 2) במסלול שאליו פנה – דהינו אין ספק שחסם את דרכו של הקטנוע, דבר שהיה יכול להימנע אם היה פונה בזהירות לנתיב השמאלי.

בחומר הראיות עדויות לפינויו של הנהג המעורב באמבולנס מזירת ההתנגשות כשהוא פצוע וכן ראיות בדבר נזק לכלי הרכב.

אציין, כי אין ספק שזכות הקדימה נתונה לנהג המעורב ולא למבקש, וכן שלבית המשפט אין ספק שבשלב זה ישנם ראיות לכאורה כנגד המבקש לאחריותו לגרימת תאונת דרכים.