צור ואח' נ' עיריית נהריה

החלטה

א.העובדות הצריכות לעניין:

בפני בקשה להוצאת צו מניעה זמני כנגד המשיבה שהוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות.

התובעים הגישו תביעה קטנה בבית המשפט דכאן כנגד הנתבעת, אשר דיון בה אמור להיערך בחודש פברואר 2011.

עניינה של התביעה הקטנה בתמצית הינו מחלוקת בין התובעים לבין הנתבעת באשר לחיובם ביתר לטענתם של התובעים משך תקופת 18 שנים ע"י הנתבעת בגין צריכת מים.

התובעים מבססים תביעתם, בין היתר, על ממצאי בדיקת שעוני המים המותקנים בשטח בו נמצאת דירתם.

ביום 27/10/10 הגישו התובעים, כאמור, בקשה להוצאת צו מניעה זמני במעמד צד אחד כנגד הנתבעת, בקשה אשר נותבה ע"י מזכירות ביהמ"ש למותב זה מתוך סברה כי הבקשה להוצאת הצו אמורה להידון בפני המותב אשר בפניו תידון התביעה העיקרית, הקטנה.

בבקשה נתבקש ביהמ"ש לצוות הנתבעת להקפיא כל פעילות שהיא הקשורה עם שעוני המים של התובעים, וזאת לאחר שלטענתם של התובעים בבוקר ה – 27/10/10 הופיעו דחפורים וצוותים מטעם הנתבעת בשטח ביתם של התובעים והחלו מבצעים עבודות הקשורות להחלפת שעוני מים במקום, עבודות אשר יכול שהיו מזיקות לשעוני המים של התובעים, אשר כאמור הינם ראיות משמעותיות, לדידם של התובעים, לצורך הוכחת תביעתם העיקרית.

לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי כי אינני מוצאת כל עילה שהיא להוצאת הצו במעמד צד אחד, מאחר שהשתכנעתי כי הוצאת הצו עלולה לגרום נזקים כספיים לנתבעת. כמו כן קבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 31/10/10, והוריתי לנתבעת לבדוק האם יש באפשרותה להבטיח שמירת שלמותם של שעוני המים בכספתה לאחר הסרתם במקביל להמשך ביצוע העבודות אשר הוחל בהן.

ביום 28/10/10 הודיעה הנתבעת כי במועד ה – 31/10/10 לא יוכל מהנדס המים מטעמה להתייצב לדיון, ועל כן מבוקשת בקשת דחיה עד לאחר יום ה – 7/11/10. במקביל ולפנים משורת הדין הסכימה הנתבעת להקפיא ביצוע כל העבודות עד לקיום דיון במעמד הצדדים.

עוד באותו יום ולאור הודעת הנתבעת הוצאתי החלטה ובה נתתי הצו החלטתי על הוצאת הצו כמבוקש ע"י התובעים וזאת רק לאור ההסכמה מצד העירייה, וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 10/11/10.

כמו כן המלצתי למבקשים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, וכן הוריתי כי על 2 הצדדים להגיב באשר לשאלה האם יש לביהמ"ש לתביעות קטנות סמכות להוציא צו מניעה זמני וקבוע במסגרת תיק של תביעה קטנה.

ב.לאחר עיון בבקשה ובתיק התביעה הקטנה עב הכרס המחזיק למעלה ממאה עמודים וראיות ושמיעת הצדדים אני קובעת כי פורום בית המשפט לתביעות קטנות איננו הפורום הראוי לדון בבקשה מעין זו.

סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות נקבעה בס' 60 חוק בתי המשפט.

ע"פ הוראת הס' לביהמ"ש נתונה הסמכות לדון בתביעתו של יחיד ובה הוא תובע אחד משניים – בקשה למתן צו להחלפת מוצר או להשבתו וכן תביעה לתשלום סכום שאינו עולה על שלושים אלף ₪.

נקבע בפסה"ד בעניין בר"ע (מחוזי ב"ש) 573/01 קלאב הוטל ניהול בע"מ נ' משה אדלר (להלן: "עניין קלאב הוטל"), תק-מח 2001(3), 67473 , 67474 (2001) כי - "...בית המשפט לתביעות קטנות הנו בית משפט מיוחד, אשר הוקם למטרות מוגדרות. סעיף 60 לחוק בתי המשפט, המגדיר את הסמכות העניינית של בית משפט זה, מאפשר הגשת תביעות עד לסכום תקרה שנקבע וכן למתן צו להחלפת מצרך, לתיקונו או לביטול עסקה...".

בעניין קלאב הוטל שלעיל ביטל ביהמ"ש המחוזי פס"ד של בית המשפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות אשר חרג מגדר הסמכויות כפי שפורטו לעיל ובמסגרת פסה"ד נתן סעד אשר איננו עולה בקנה אחד עם הסעדים אותם ורק אותם רשאי הוא להוציא תחת ידו.

בית המשפט לתביעות קטנות נולד מתוך רצונו של המחוקק להקים טריבונאל משפטי אשר ידון בתביעות שאינן סבוכות, לא מחייבות ידע משפטי נרחב, קלות להבנה ופשוטות לפתרון. פועל יוצא מכך אף ההקלות והגמישות שהם מנת חלקם של בית משפט זה ע"פ תקנות שיפוט בתי המשפט לתביעות קטנות (למשל העדר ייצוג ע"י עורכי דין, גמישות רבה בענייני סדרי דין וראיות וכיו"ב).

מטרות כינונו של בית המשפט לתביעות קטנות, כאמור, הינן מוגדרות מראש, ואינן בבחינת רשימה פתוחה שניתן להוסיף אליה טיפין טיפין.

שורת פסקי דין שניתנו לאורך השנים בערכאות השונות מחזקת הדברים שלעיל: