צוקפו של הצו שפורסם ביום 3.3.96 – צו מס ערך מוסף - המורה על הגשת דו"ח נוסף ומיוחד לעניין ניכוי תשומות בגין חשבוניות מס שהוצאו באזור יהודה והשומרון ובשטחי עזה ויריחו – האם יש בצו משום פגיעה רטרואקטיבית בזכות הקניין שלהן

השופט א' ריבלין:

1. השאלה המתעוררת בשני הערעורים היא אחת: תוקפו של הצו שפורסם ביום 3.3.96 - צו מס
ערך מוסף )דרישת דו"חות נוספים(, התשנ"ו1996- - המורה על הגשת דו"ח נוסף ומיוחד
לעניין ניכוי תשומות בגין חשבוניות מס שהוצאו באזור יהודה ושומרון )להלן: האזור(
ובשטחי עזה ויריחו. המערערות סבורות כי בצו יש משום פגיעה רטרואקטיבית בזכות הקניין
שלהן, וכי התקופה של כשלושה שבועות שנקצבה בצו להגשת הדו"ח המפרט את חשבוניות המס
שבגינן הן מבקשות ניכוי בגין התקופה שקדמה לצו, אינה סבירה.

בית המשפט המחוזי דחה את הטענה האמורה שהשמיעו שתי המערערות, בפסק הדין שניתן על
ידי כבוד השופט צבי כהן ביום 20.10.98 ובפסק הדין שניתן על ידי כבוד הנשיא ורדי
זיילר ביום 28.4.1999.

כנגד פסקי דין אלה מופנים הערעורים. דין הערעורים, לדעתי, להידחות.

2. זכותו של עוסק לנכות מן המס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבוניות מס
שהוצאו לו כדין, קבועה בסעיף 38)א( לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו1976- )להלן: החוק(.
זכות זו מותנית בכך שהניכוי ייעשה בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבוניות. חשבונית
מס שהוצאה כדין היא חשבונית שהוציא מי שרשום בישראל כעוסק. כלל הוא, אם כן, כי אין
עוסק בישראל זכאי לנכות מס תשומות בגין עסקה שעשה עם מי שאינו רשום כעוסק בישראל
)בהתאם להוראות פרק י' לחוק(, והטעם לכך הוא, שהעוסק הזר אינו משלם מס בישראל,
וממילא אין מקום לנכות מהתשלום שהעוסק הישראלי חב בו מס עסקאות כאמור.