צוקלר נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.תביעת התובע להכיר בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי , כ"פגיעה בעבודה" בדרך של מיקרוטראומה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 נדחתה על ידי הנתבע.

במכתב הדחיה מ- 30.10.11, נדחתה התביעה בנימוק, כי לא הוכח שהנזק בצווארו של התובע קשור לעבודתו הכרוכה בהרמת משקל כבד.

כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

בכתב התביעה טוען התובע, כי הפגיעה בצווארו, הינה תוצאת עבודתו במפעל "פאר אריזות פלסטיק בע"מ", עבודה שכללה הרמת משאות כבדים.

הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, כי לא הוכחה קיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה, ואף אין המדובר במחלת מקצוע, וכי הבעיות בצווארו של התובע מקורם בתהליך תחלואתי טבעי, ולחילופין, השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גומרים אחרים.

2.ואלה העובדות הצריכות לעניננו:

א.התובע יליד 1955, החל לעבוד בשנת 1996 במפעל העוסק ביצור ניילון.

תחילה היה המפעל ממוקם באזור נתניה, ולאחר מכן החל משנת 1999 עבר המפעל למיקומו הנוכחי בעמק חפר.

התובע ביצע את עבודתו במפעל זה מ-3/1996 ועד 5/2011, במשך כ-15 שנה.

ב.התובע עבד במשמרות, במשך 5 או 6 ימים בשבוע.

כאשר המדובר היה במשמרות בוקר, עבד התובע 9 שעות ליום; כאשר המדובר היה במשמרות לילה, עבד התובע 10 שעות ליום.

ג.תפקידו של התובע היה הפעלה של שלוש מכונות המייצרות גלילי ניילון גדולים.

במסגרת עבודתו זו, היה התובע צריך להרים ולשפוך שקים חומרי גלם השוקלים, כל אחד, 25 ק"ג, לתא המיועד לכך במכונה.

התובע הרים במשך יום עבודה כ-100 שקים, השוקלים, כל אחד, 25 ק"ג, לגובה של מטר וחצי, שהינו גובה המיכל אליו היה צריך לשפוך את תכולת השק שהינו חומר גלם.

השקים היו מונחים על גבי משטח בסמוך למיקום המכונות, והתובע היה צריך להרימם מהמשטח.

ד.במקביל לשפיכת חומרי הגלם, היה התובע צריך ללכת לצדה השני של המכונה ולהוציא את הגלילים המוכנים מהמכונה, על מנת לשוקלם, ולאחר מכן לסדר את הגלילים המוכנים במשטחים.

הגלילים המוכנים היו מונחים על ציר, אשר משקלו כ-25-30 ק"ג, ומשקל הגלילים עצמם נע בין 5 ק"ג ל- 50 ק"ג, כאשר מרבית הגלילים שקלו 30-40 ק"ג.

הרמת הגליל המוכן המונח על ציר, משמעה הרמת משקל של כ-60 ק"ג,

ואף יותר מכך.