צואפטה נ' פריצקין

פסק דין

לפני תובענה לפיצוי בגין נזק גוף.

1.התובע, יליד 7.5.67, תושב הרשות הפלשתינאית, נפגע בפניו ביום 24.1.08, כשהיה בן 41, בעת שעבד אצל הנתבע בקניון לב המפרץ.

2.לאחר הפגיעה, אשר על נסיבותיה המדויקות חלוקים הצדדים, התובע נלקח לביה"ח ע"י הנתבע, לא אושפז, וממכתב השחרור שצורף לכתב התביעה עולה, כי נשלח למנוחה בת שבוע בביתו.

3.בדיון מיום 11.10.12 טען בא-כוחו כי מפאת העדר משאבים כספיים של התובע לא תוגש חוות דעת רפואית מטעמו, ועל כן אין טענה לנכות. עוד בישיבה זו הסכימו ב"כ הצדדים, בהתאם להמלצתי, כי תצהירי הנסיבות וכן המסמכים שצורפו לכתבי הטענות ישמשו חומר הראיות בתיק, תוך שניתנה לכל צד האפשרות לצרף כל מסמך נוסף מטעמו בתוך 30 יום.

הצדדים בחרו שלא לצרף מסמכים רלוונטיים נוספים.

4.היום התקיימה ישיבת הוכחות, במסגרתה נשמעו התובע והנתבע בלבד. בסיום הישיבה סיכמו ב"כ הצדדים בע"פ.

נסיבות התאונה

5.הצדדים חלוקים בדבר נסיבות אירוע התאונה, כאשר אין מחלוקת ביניהם כי התובע אמנם נפגע ביום 24.1.08 במסגרת עבודתו אצל הנתבע. הצדדים חלוקים אף בשאלת האחריות לאירוע.

6.לטענת התובע בסע' 5 לכתב התביעה, ביום התאונה בשעות הבוקר נפל עליו לוח זכוכית שהועבר ע"י עובדים אחרים.

7.בתצהיר הנסיבות שהגיש התובע ביום 20.8.12 נמסרה גרסה מעט שונה, ולפיה ביום האירוע, בשעות הבוקר, עבד עם הנתבע בפירוק לוחות זכוכית, התבקש ע"י הנתבע לשים את ידו על לוח זכוכית שהנתבע פירק, והלוח נפל עליו ופגע בפניו ליד עינו הימנית.

על גרסה זו חזר התובע בעדותו בפניי (עמ' 4 ש' 26, עמ' 5 ש' 1-3, ש' 12).

8.הנתבע שולל גרסת התובע, וטוען, כבר בכתב ההגנה שהוגש על ידו (בסע' 5), כי הוא עסק בפירוק לוחות עץ, אשר היוו חיפוי קירות, כאשר התובע נדרש להניח אותן בצד ולהשעינם בזהירות על קיר, כי התובע הניח את הלוחות באופן רשלני, ובשעות הצהריים נפל אחד מהם עליו וגרם לפגיעה קלה ביותר בפניו.

על גרסה זו חזר הנתבע הן בתצהירו (סע' 6 ו-7) והן בעדותו בפניי (עמ' 7 ש' 1-5).

9.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחים, ושמעתי עדויות הצדדים וסיכומי באי-כוחם, אין בידי לקבל את גרסתו של התובע באשר לאופן אירוע התאונה, וזאת מטעמים של נטל השכנוע.

10.סע' 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 קובע, כי בבוא בית המשפט לפסוק במשפט אזרחי על סמך עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, יפרט בהחלטתו מה הביא אותו להסתפק בה.

במקרה דנן, אין בידי ליתן כל פירוט כאמור.

11.עדותו של התובע הייתה כנה בדיוק כעדות הנתבע. כפות המאזניים מעוינות במובן זה, והדבר פועל לחובתו של התובע.

12.בנוסף, תצהירו של התובע ועדותו בפניי אינם תואמים את שנטען בכתב התביעה, אף אינם תואמים את תעודת חדר המיון שצורפה לכתב התביעה, בה נרשם, כי על התובע נפל קרש, ולא לוח זכוכית, והאירוע ארע בשעות הצהריים, כטענת הנתבע, ולא בשעות הבוקר, כטענת התובע.

13.מכאן, שאני מקבלת את גרסתו העקבית של הנתבע באשר לנסיבות התאונה ולפיהן התובע השעין לוחות עץ על קיר, ואחד מהם נפל עליו ופגע בו.