צואלה אלפרד נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

החלטה

1.התובע הגיש תביעה להכיר באוטם שריר הלב מיום 5/10/06 כ"תאונת עבודה" על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק").

2.התובע יליד שנת 1954, עובד בחברת החשמל לישראל בתחנת הכח רוטנברג באשקלון כתורן ראשי (אחראי ייצור בחנות כח מס' 1 ו-2).

3.ביום 5/10/06 פיקח התובע, במסגרת תפקידו על הנעת יחידה מס' 2, שהיתה מושבתת זמן רב לאחר שיפוץ. לטענת התובע, הנעת יחידה היא עבודה בלתי שגרתית המתבצעת בממוצע אחת לחצי שנה או שנה וכרוכה באחריות רבה, במתח רב ובלחצים פיזיים ונפשיים.

4.לטענת התובע, באותו יום תוך כדי הנעת היחידה, אירעו מספר תקלות שגרמו לעיכוב בהנעת היחידה. תורן היחידה, מר אפי פרז שעבד תחת פיקוח התובע, החל לבוא עימו בדין ודברים באשר לאופן הטיפול בתקלות ובמועד בו צריך לטפל בהן וחילופי הדברים בין השניים הפכו לויכוח קולני, חריף וסוער.

5.התובע טען כי כתוצאה מן המתח הרב בו היה שרוי נוכח אופי העבודה באותו יום ובשל הויכוח הסוער שפרץ בינו לבין מר פרז, הוא חש מיד לאחר הויכוח בצרבת קשה אולם המשיך לעבוד עד לתום המשמרת ואחר כך הלך לביתו.

6.כשהגיע לביתו נטל תרופה בכדי להרגיע את הצרבת, אך זו נמשכה והתגברה וכשהתווספו אליה כאבים בחזה, פנה לחדר המיון במרכז הרפואי "ברזילי" באשקלון.

7.התובע אובחן כמי שעבר אוטם שריר הלב, הוא אושפז בבית החולים וטופל תרופתית. ביום 11/10/06 עבר צינתור.

8.ביום 5/11/08 שב התובע לעבודתו במתכונת חלקית (משמרות בוקר בלבד) ותחת הגבלות הרופא התעסוקתי בחברת החשמל.

9.הנתבע טען כי התובע עסק בעבודתו הרגילה ביום האירוע הנטען וכי לא היה כל אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודת התובע ולפיכך יש לדחות תביעתו.

10.עוד נטען כי אין קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין האוטם לו טוען התובע וכי זה הופיע על רקע מצבו הבריאותי הטבעי.

המסגרת המשפטית:

11.קיומו או אי-קיומו של "אירוע חריג" נקבע על פי התשתית העובדתית וקביעה משפטית לגבי משמעותן של העובדות המוכחות (עבל 214/98 גרגורי איבניצר - המוסד - לא פורסם), בית הדין בוחן את מכלול העובדות, על בסיס סוביקטיבי הנוגע למבוטח, ואת משקלם של האירועים ביום בו אירע האוטם מול עבודתו הרגילה והשגרתית של המבוטח (עב"ל 205/98 יעקב קליג' - המוסד - לא פורסם).ו

בקביעה עובדתית אם היה אירוע חריג אם לאו, יש לייחס משקל רב להתבטאויותיו של המבוטח בסמוך לאחר הארוע הנטען, מועד שניתן להניח כי האיש מסיח לפי תומו, בית הדין יעדיפן, בדרך כלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר של תובע בעת הגשת התביעה לבית הדין (עב"ל 248/98 מקסים פרץ - המוסד - לא פורסם).

ב ובתנאי12.גם "דחק נפשי" בלתי רגיל עשוי להיחשב כ"אירוע חריג". דחק נפשי בלתי רגיל יכול למצוא ביטוי "בתחושה שלילית" דווקא של כעס, רוגז, או תרעומת, וכן "בתחושה חיובית" של שמחה למשל, שכן הדחק הנפשי נבחן ע"י שיא המתח הנפשי החיובי או השלילי שראוי להניח שבנסיבות המקרה האדם היה נתון בו. (ערעור בל 70/97 עמוס פרוייד - המוסד לביטוח לאומי).

קביעת חריגות הדחק הנפשי צריכה להיקבע סובייקטיבית אצל האדם בו מדובר. אולם הבחינה הסובייקטיבית לדחק הנפשי טעונה כשלעצמה ראיות אובייקטיביות ואין די בעצם האמירה כדי הוכחת הדחק הנפשי הבלתי רגיל" (עב"ל 1269/00 לוי רפאל - המוסד, לא פורסם; עב"ל 1037/00 סטולוב יהודה - המוסד, לא פורסם; עב"ל 1007/00 מרים סנדורי - המוסד לא פורסם).

ראה גם: מנחם גולדברג / עוקדן הבטחון הסוציאלי / כרך ראשון עמ' 128.

13.על הנפגע חובת הוכחת האירוע בעבודה, פירוט נסיבותיו והרקע לו. הערכת חריגותו של אותו אירוע מוסרה לבית הדין וגם במקרה של ספק באם מדובר באירוע חריג אם לאו - יש להעביר למומחה."

(עב"ל 481/99 המוסד לביטוח לאומי – דויד מכלוביץ פד"ע לח' 461)