הונחה לפני בקשת המבקשת למנוע מהמשיב לאיים, להטריד, לבלוש או לארוב לה, או ליצור כל קשר עימה או עם מי מבני משפחתה. כמו כן התבקש בית המשפט להרחיק את המשיב מהם, ממקום מגוריה ברח' בן צבי 54 פינת רח' גרינבוים 2 ביפו ומרכבה. כן לאסור עליו לשאת נשק.
למבקשת, לטענתה, זכות דיירות מוגנת בנכס שהועברה אליה מהוריה המנוחים, והיא בעלת זכות החזקה הבלעדית בדירת 3 חדרים הנ"ל, הכוללת מזנון, חצר גדולה, הנכס הינו בבעלות "עמידר".
המשיב הינו תושב ג'לג'וליה, אזרח הרשות הפלסטינית, בעל מעמד של תושב בישראל, אשר שירותי עבודתו התבקשו על ידי המבקשת ובעלה בשנת 2002 על מנת שיסייע בהפעלת משתלה בחצר הנכס ובגינון. כן טענה המבקשת כי תמורת הזכות להפעיל את המשתלה יעביר לה ולבעלה 2,000 ש"ח מידי חודש בחודשו.
המבקשת טענה כי מראשית העסקה צצו חילוקי דעות בינה ובין המשיב, כך למשל טענה כי גנב מטלטלין השייכים לה. לאחר כשנה, העסק החל לצבור רווחים והתנהגות המשיב הידרדרה, הוא הפסיק לשלם להם את הסכום החודשי המוסכם והחל לאיים כי ישתלט על השטח ויגרשם מהמקום. לטענתה הוא השתלט על החצר, גידר את השטח בברזל ולאחר מכן הקים חממה ואף בנה בחצר הנכס חדר מקירות גבס, לשימושו הפרטי. יתר על כן המשיב השתלט על 2 חדרי שירותים אשר היו מיועדים לשימוש המזנון ולמעשה פלש המשיב שלא כדין למקרקעין, ועושה בו שימוש.
בפברואר 2003 שלחה המבקשת באמצעות עו"ד מכתב התראה בגין אלימות, פלישה והסגרת גבול, אך התנכלויות המשיב התגברו והפכו להתעללות יומיומית, הטרדות, איומים כי יפגע בה פיזית, ירצח אותה, ישתלט על הנכס, לא יעזוב אותה עד שלא תאפשר לו להשתלט על המקום, ישחט אותה וינקר את עיניה, כמו כן, המשיב שלח את חבריו ובני משפחתו על מנת להטריד את המבקשת ולאיים עליה, האחרונים מגיעים לנכס, מקימים רעש ומהומות, שוברים חפצים וכיוצ"ב.
המשיב אף אטם את חלונות המבקשת בעציצים גדולים, פתח את בלוני הגז כדי שיתרוקנו, אסף זבל בחצר, תקף אותה פיזית, דחף אותה, שפך עליה מים, זרק עליה ניירות בוערים. ביום 23.5.06 ריסס את פניה בחומר הדברה.
ביום 27.9.05 הגישה כנגד המשיב בקשה לצו הרחקה - הצו הארעי ניתן על ידי כב' הש' שיינמן. בהליך זה כבר ציין כב' השופט כי המבקשת ערה לכך שעליה להגיש תביעה לפינוי, וזו אכן הוגשה. (16842/08).
במהלך השנים הגישה עיריית תל אביב מס' כתבי אישום כנגד המשיב בין היתר בגין עבירות של הפעלת עסק ללא רישיון, בניגוד לסעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968. הוטלו על המשיב קנסות, מאסר על תנאי והוא נצטווה לסגור את העסק. ביום 6.11.06 הורה כב' השופט ספיר בבית המשפט לעניינים מקומיים כי העסק ייסגר מיידית. המשיב לא פינה את חצר הבית לאחר פסק הדין.
בינואר 2008 תלה המשיב סדין אדום על חלון הבית, לטענתה מדובר באיום מפורש כלפיה וב"הכרזת מלחמה".
המבקשת טענה כי במהלך השנים הגישה תלונות רבות למשטרה, אך האחרונה מעלימה עיניה ממעשי המשיב, כך גם עיריית תל אביב המתנערת מכל אחריות. לטענתה, פלישת המשיב לנכס ולחייה גרמה נזק בלתי הפיך לה ולמשפחתה.
לנוכח האמור, הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני וקבוע של המשיב מהנכס. בהחלטתי בבקשה לצו המניעה הזמני בבש"א 154919/08, קבעתי כי הסעד הנכון כנגד ההתנכלויות הוא צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.
משהוגשה הבקשה ומשנטען על ידי המבקשת כי בימים האחרונים הגיע אל הנכס אחיו של המשיב ואיים עליה, סגר את בלוני הגז שלה ואף ריסס את המשתלה בחומר חריף , הנני מורה כדלקמן:
ניתן בזה צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד כדלקמן:
1. בית המשפט מורה למשיב להימנע מלהטריד את המבקשת או מי מבני משפחתה.
2. בית המשפט מורה למשיב להימנע מלאיים על המבקשת ו/או על בני משפחתה, או לפגוע בפרטיותם.
3. ליצור קשר עם המבקשת או עם מי מבני משפחתה, אלא באמצעות באי כוחם, או לצורך ההליך המשפטי , בלבד.
4. המשך ההליך, ככל שיהא בו צורך, במסגרת התובענה העיקרית.
המבקשת תבצע למשיב מסירה אישית של החלטה זו ושל מסמכי הבקשה תוך 48 שעות.