צו הגנה על פי סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה

1.             לפני הכרעה בבקשה לצו הגנה שהגישה המבקשת ביום 22.10.13. באותו היום ניתן צו הגנה במעמד צד אחד לאחר שהוצא למשיב צו הרחקה על ידי המשטרה ונקבע דיון במעמד הצדדים.

2.             המשיב הגיש ביום 27.10.13 תצהיר תשובה מטעמו.

3.             ביום 28.10.13 התקיים דיון במעמד הצדדים. נעשה ניסיון על ידי בימ"ש להביא את הצדדים לידי הסכמות אולם לאחר שהדבר לא צלח, נשמעו חקירות וטענות של ב"כ הצדדים ובהתאם לכך ניתנת כעת הכרעתי.

4.             הצדדים מתגוררים בפועל בנפרד מזה תקופה ארוכה מאוד. המשיב אישר בחקירתו כי אינו מתגורר בפועל בבית, גם אם מגיע מעת לעת, וכי שכר דירה בשכר דירה חודשי של 5,100 ש"ח לחודש באמצעות חברה שבבעלותו.

5.             לאחר שמיעת הצדדים וחקירותיהם אני סבורה כי יש מקום ויש הצדקה להעתר לצו ההגנה כפי שהתבקש על ידי המבקשת אולם לתקופה קצובה ולא לתקופה המירבית הקבועה בחוק.

6.             שמיעת חקירות הצדדים ובחינת טענותיהם מעלה כי שניהם אנשים טובים אשר הסכסוך ביניהם מוביל אותם למקומות רעים.

7.             הצדדים מנהלים הליכים בבית הדין הרבני וניכר בשניהם כי הדבר מקשה על שניהם לנהל את חיי היום באופן סביר וראוי. אולם הימשכות ההליכים איננה יכולה לתת הצדקה לאחד הצדדים לנסות ולקבוע עובדות בשטח באופן כוחני שמטרתו להשפיע על ההליכים ולשנות את המסלול שאינו לרוחו.

8.             סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי לבקשת בן משפחה רשאי בית המשפט ליתן צו הגנה אם מצא כי הצד השני:

"התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".

9.             אני סבורה כי התנהגותו של המשיב עונה על תנאי סעיף זה כפי שהוכח בחקירתו.

10.         המשיב אישר כי הוא לא נמצא בבית מזה תקופה ארוכה וכי אף שכר דירה למגוריו במקום אחר. אמנם הוא ציין כי הדירה משמשת ללינה של עובד אחר נוסף מהחברה אולם שוכנעתי כי מדובר בדירת מגוריו של המשיב. המשיב אישר כי החל להופיע בבית בשעות שונות - מבלי להודיע על כך למבקשת - לרבות באמצע הלילה או בשעות הצהריים.

11.         המשיב אישר בחקירה כי כתב למבקשת על קירות הבית: " אישה בונה אישה הורסת". משפט זה שהמשיב אישר כי כתב על הקירות בבית יכול בהחלט להוות לשון מאיימת ובוודאי כוונתו של המשיב לא הייתה להעביר למבקשת ברכה אלא מסר קשה ופוגעני. שוכנעתי גם בגרסתה של המבקשת כי המשיב איים עליה ואמר לה אמירות פוגעניות ומאיימות נוספות בהזדמנויות שונות וכי כך הוא נוהג כלפיה באופן מתמשך ומכוון.

12.         בנוסף, המשיב אישר בחקירתו מספר פעמים כי החל באחרונה להגביל את המבקשת מלארח בבית המגורים, וכי בשתי הזדמנויות שונות אף הזמין לחברותיה של המבקשת משטרה לבית על מנת למנוע מהן לשהות בבית במטרה לפגוע במבקשת.

13.         במסגרת הדיון ובמהלך חקירתו של המשיב הוא אישר אף כי השאיר בבית המגורים פתק בזו הלשון: " הכניסה לדירה וביקור בדירה מותר אך ורק ל---- ו------ ובנות זוגתם. במידה ואדם אחר יכנס, תוגש תלונה למשטרה. בברכה ---- -----".

14.         המשיב החל בעת האחרונה להגיע לבית בשעות לא שעות לרבות באמצע הלילה וללא שהודיע על כך למבקשת מראש, וזאת על אף שהוא לא בבית מזה תקופה ארוכה מאוד וכי לכל הפחות בחודשים האחרונים שכר דירה למגוריו (כך על פי חקירתו שלו).

15.         המשיב טען כי הימנעותה של המבקשת מהגשת הבקשה יש בה כדי להעיד כי אין מדובר בבקשה העונה על הדרישות לצו הגנה. אולם דווקא שמיעת המבקשת שיכנעני כי המבקשת לא חפצה בהסלמת המצב עם המשיב וניסתה ככל יכולתה להמנע מלהזדקק להוצאת צו הגנה על מנת לגרום למשיב לחדול מההתנהגות הפוגענית. רק כאשר ראתה המבקשת כי הגיעו מים עד נפש וכי ההתנהגות מסלימה, ורק לאחר אירוע שהיה בו הזמין המשיב משטרה לחברתה של המבקשת ולבסוף המשטרה הרחיקה את המשיב מהבית, רק אז הגישה בקשה זו. דווקא הימנעות זו לאורך זמן יש בה כדי להעיד כי המבקשת קיוותה כי ניתן יהיה להגיע להסכמות ללא שיידרשו הליכים דוגמת צו ההגנה. רק לאחר שנוכחה כי המשיב אינו חודל מהתנהגות זו, פנתה לבית המשפט. גם העובדה כי המבקשת נמנעה מלהחליף חד צדדית מפתח לדירה יש בה על מנת להעיד על תום ליבה ורצונה שלא לנקוט בהליך כוחני חד צדדי כלפי המשיב.

16.         ייאמר ברורות, אין בהחלטה זו על מנת לקבוע או לשנות דבר לגבי הזכויות של המשיב בדירה. אולם גם קיומן של זכויות בדירה למשיב אינן מתירות למשיב למנוע מהמבקשת שימוש סביר וראוי בדירה.

17.         התנהגותו המכוונת של המשיב נועדה להפריע למבקשת בניהול חייה בבית ונועדה להעביר לה מסר שהמשיב חשב שיישרת אותו בניהול ההליכים המשפטיים.

18.         התנהלות זו של המשיב עונה הן על הגדרת התנאי בסעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה. המשיב מתנהג במכוון באופן שאינו מאפשר למבקשת ניהול סביר ותקין של חייה.