צו בתיק ערעור 54/13

רקע כללי         

1.       למערער, טור' א . ד . , מיוחסת בכתב האישום עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. כנטען, השתמט המערער משירות מיום 10.12.2010 ועד ליום 26.10.2013, עד להתייצבותו. התביעה ביקשה בבית הדין קמא כי המערער ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. מטעמו של המערער נטען כי הצו הקורא למערער לשירות הוצא בחריגה מהוראות סעיף 20 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. בית הדין קמא מצא לקבל את עמדת התביעה, והורה על מעצרו של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. מכאן הערעור.

חומר הראיות שבתיק

2.       מעיון בתיקו האישי של המערער עולה, כי עלה ארצה ביום 11.12.2005, וביום 5.1.2006 מלאו לו 18 שנים. תאריך גיוסו נקבע ליום 1.6.2006. המערער הגיש בקשות לדחיית גיוסו לצורך לימודים ואלה אושרו. ביום 19.6.2007 הגיש בקשה נוספת לדחיית גיוסו, למשך שלוש שנים, לצורך לימודים. בקשה זו נדחתה, ומועד גיוסו נקבע ליום 8.7.2007.

לאחר שנדחתה בקשתו, שהה המערער בחו"ל מספר חודשים, מיום 30.6.2007 ועד ליום 7.7.2007. ביום חזרתו, התייצב בלשכת הגיוס תל-השומר, והביע את רצונו להתגייס במסגרת עתודת עולים. למחרת, קבע סגן מפקד לשכת הגיוס במסמך כי המערער "...נמצא מתאים לעתודת עולים לאחר אישור של רע"ן קד"ץ...ייוצב לעתודת עולים". בשולי אותו מסמך המלצות של מספר גורמים זוטרים בלשכת הגיוס, לגייס את המערער באופן מיידי. ממסמך נוסף עולה שהמערער חתם באותו היום על בקשה לדחיית שירות ורמ"ד קד"ץ כתב בשולי הבקשה למפקד לשכת הגיוס: "הנ"ל מבקש דח"ג עד ה: 8.10.08 לצורך לימודים במסגרת ע.ע. (עתודת עולים – ד' פ') ממליץ לאשר". חותמתו של מפקד לשכת הגיוס הוטבעה בסמוך להמלצה זו, אך ללא חתימתו.

עוד עולה, כי ביום 15.10.2008 מילא המערער טופס שבו ביקש לדחות את גיוסו לצורך לימודיו, לקראת שנת הלימודים השנייה. ממועד זה ואילך אין בתיקו האישי של המערער מסמכים, שבהם נכתב במפורש כי פוקד דחה את גיוסו משנת 2008 לשנת 2009, ומשנת 2009 עד לסיום לימודיו.

עם זאת, בתיקו האישי של המערער מצויים מסמכים נוספים: מסמך אחד, אשר איננו נושא תאריך וכותרתו "סיכום תיק מבחינת תאריך תפוגת 20 לחש"ב", שממנו עולה כי מפקד לשכת הגיוס אישר בטופס "סעיף 20 חדש 8/10/09". בטופס צוין כי גיוסו של המערער נדחה לבקשתו מ-8.10.2007 ועד ל-8.10.2008. במסמך נוסף, שאף הוא אינו נושא תאריך, בעל כותרת זהה ובחתימת סגנית מפקד לשכת הגיוס בטבריה, נכתב "תאריך תפוגת סעיף 20 8/10/09", ו-"תאריך תפוגת 20 לחש"ב לאחר חישוב תב"ן: 30.11.2010" (ניתן להבחין כי על גבי הספרה האחרונה "0" נכתבה הספרה "1", באופן שהתאריך שונה ל-30.11.201 1).

3.       ממסמכים נוספים המצויים בתיקו האישי של המערער עולה כי ביום 22.8.2010 עזב המערער לחו"ל. ביום 18.10.2010 פנה (מחו"ל) ללשכת הגיוס בבקשה שגיוסו יידחה. בקשה זו לא נענתה. מתעודת עובד-ציבור המצויה בתיק עולה שביום 22.11.2010 נשלח למערער צו הקורא לו לגיוס ביום 9.12.2010. בפלט מחשב המצוי בתיק האישי נכתב כי אושרה למערער דחיית גיוס. עוד צוין שם: "לא לגייס לפני 01.11.2010".

4.       באמרתו במצ"ח מסר המערער: "התחלתי לימודים בשנת 2006 וקיבלתי דחיית שירות של כ-4 שנים, לאחר מכן טסתי לאוקרינה...וחשבתי שאני חוזר...ואז התחילו בעיות במשפחה ונשארתי שם".

הדיון בבית הדין קמא

5.       בדיון בבית הדין קמא טען הסנגור כי התביעה לא הציגה ראיות לכאורה לדחיית גיוסו של המערער במהלך שנות לימודיו, בדמות "צו דח"ש תקף", ולפיכך לא היה ניתן עוד לקרוא למערער לשירות ליום 9.12.2010. אשר להוכחת חוקיות גיוסו של המערער מתוקף צו פוקד כללי, נטען כי המערער "חשב שהוא לומד באישור. לכן לא התייצב לצו פוקד כללי".

6.       בהחלטתו, דחה בית הדין קמא את טענות ההגנה וקבע כי די במסמכים המצויים בתיקו האישי של המערער, ובהסתמכות על חזקת תקינות מעשי המנהל, כדי להוות ראיות לכאורה להוכחת חוקיות גיוסו של המערער:

"אשר לדחיית הגיוס בת שלוש [...] שנים שניתנה לצורך עתודת עולים, אשר נתבקשה על ידי המלש"ב ביום 8/10/07, נחה דעתי כי זו אושרה כדין... גם פלט המחשב מעיד על מתן דחיית גיוס עד 1/11/10. אילו, בצירוף חזקת תקינות המנהל, מעידים על מתן דחייה כדין, הדוחה את המועד האחרון לגיוס. דומני, כי החלטה אחרת תעמוד בסתירה למטרות אותן ביקש סעיף 20 לחש"ב, על פי פרשנותו מימים וימימה ובנוסחו המחודש, להשיג, שעניינן מלחמה בתופעת ההשתמטות והימנעות ממתן שכר ל"חוטא"...

להשלמת התמונה אוסיף ואציין כי לו אכן היתה מתקבלת טענת הנאשם, לפיו דחיית השירות לא אושרה, הרי הוא בבחינת משתמט גיוס מאז הצו שקרא אותו לשירות ביום 8/7/07 וכל צו פוקד כללי שחל עליו מאז ואילך... אי לכך ובהתאם לזאת הנני מורה על הארכת מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו."