צדוק ואח' נ' רחמים ואח'

החלטה

הנתבעות יישאו בהוצאות העד בסך של 300 ש''ח.

ניתנה והודעה היום ז' אלול תש"ע, 17/08/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

פסק דין

בפני תביעה לנזק שנגרם בגין פגיעה ברכב.

ביום 6.08.09 יצאה גב' ענת צדוק, הנתבעת בתביעה שכנגד (להלן: "ענת") מחניון תת קרקעי בבית מגוריה ברח' בן צבי בגבעתיים, מתוך כוונה להשתלב בתנועה. ענת נהגה ברכבו של התובע ולצידה ישבה גב' הראל. בטרם יציאה לרחוב עצרה ענת את הרכב בסמוך לקו העצירה וביקשה להתחלף עם גב' הראל, כיוון שלא חשה בטוב ולא רצתה להמשיך בנהיגה. אותה עת בדיוק ביקשה הנתבעת 1 (התובעת בתביעה שכנגד) לצאת מאותו החניון. כאשר הבחינה הנתבעת 1 ברכב העומד של ענת, ביקשה לעקוף אותו משמאל, אלא שתוך כדי כך בדיוק פתחה ענת את דלת רכבה וכך פגעה הנתבעת 1 בדלת הרכב. כל אחד מהצדדים מאשים את משנהו באחריות לפגיעה.

לטענת התובע, בעל הרכב בו נהגה ענת, נגרמו לו עקב הפגיעה נזקים המתבטאים בעלות תיקון רכב בסך 1,864 ש''ח, שכ''ט שמאי בסך 525 ש''ח וירידת ערך בסך 2,450 ש''ח.

לטענת הנתבעת וחברת הביטוח, התובעת שכנגד 2, נגרמו לנתבעת עקב התאונה נזקים הכוללים השתתפות עצמית בסך 1,043 ש''ח, הפסד הנחת העדר תביעות בסך 736 ש''ח, אגרת בית משפט בסך 50 ש''ח וכן נזק כללי בסך 500 ש''ח.

הן ענת, הן גב' הראל והן הנתבעת העידו בפני באשר לנסיבות האירוע. בנוסף לכך, העיד בפני מר רונן קשת, אשר הוזמן לעדות על ידי הנתבעת ואשר נהג ברכב אחר שביקש לצאת מהחניון בסמוך לאותה השעה.

מכל העדויות אשר נשמעו בפני, למעשה אין כלל מחלוקת באשר לנסיבות האירוע ואף נדמה כי הצדדים הרחיבו את היריעה מעבר לנדרש. אין מחלוקת כי ענת עצרה את רכבה במקום שאיננו מיועד לעצירה מלאה, אלא רק כהמשך להשתלבות בתנועה. בנוסף, אין מחלוקת כי כאשר פתחה ענת את דלת רכבה, הרי שעשתה כן בלא שהקפידה להסתכל במראה השמאלית ובלא שהבחינה בנתבעת. ענת, בהגינותה, הודתה בכך הן במהלך עדותה ואף עובר לאירוע, כאשר התנצלה בפני הנתבעת. אין ולא יכול להיות ספק כי אפילו בחרה ענת לעצור בנסיבות בהן חשה שאיננה יכולה להמשיך בנהיגה, אסור היה לה לפתוח את דלת הרכב בלא לבדוק היטב כי הדבר אפשרי, ומכאן גם אחריותה הברורה לפגיעה ברכב, הן של התובע והן של הנתבעת.

מאידך, לא ניתן לשלול לחלוטין את אחריותה של הנתבעת עצמה. אכן, סביר הדבר שאדם המבחין ברכב החוסם את נתיב נסיעתו יבקש לעקוף אותו ולהמשיך בנסיעה, אך מאחר ונתיב הנסיעה נחצה בקו הפרדה רצוף, שומה היה על הנתבעת להקפיד שבעתיים טרם חציית קו ההפרדה ולכל הפחות, לסמן לנהג ברכב שלפניה על כוונתה לעקוף אותו. יחד עם זאת, רשלנותה התורמת של הנתבעת פחותה מאשמתה של ענת, אשר כאמור הודתה בחוסר זהירותה.

לפיכך, אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת על ענת בשעור של 75% כאשר לנתבעת רשלנות תורמת בשעור של 25%.

אשר לנזקים הנטענים, נחה דעתי כי עלות תיקון הרכב של התובע הסתכמה בסך 1,864 ש''ח ואף כי נשא בשכ''ט השמאי בסך 525 ש''ח. מאידך, לא ברורה הטענה בדבר ירידת הערך וזו נטענה בכוללניות. אין זה טבעי להניח כי פגיעה בדלת רכב, אשר אפשר וניתן לתקן בנקל, גורמת מטבעה לירידת ערך, קל וחומר לירידת ערך בהיקף לו טען התובע. סך נזקי התובע עומדים איפוא על סך של 2,385 ש''ח.

באשר לנזקים נשוא התביעה שכנגד, אין מחלוקת בדבר סכום ההשתתפות העצמית בסך 1,043 ש''ח ואילו הטענה בדבר הפסד הנחת העדר תביעות נתמכת באישור חברת הביטוח, אשר לא מצאתי סיבה לפקפק בנכונות האמור בו. נזק זה מסתכם בסך של 736 ש''ח. אשר לטענות בדבר נזקים כללים, אני סבור כי בנסיבות העניין לא ראוי לפסוק סכומים שכאלו למי מהצדדים.

לנוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות בתביעה שכנגד, קרי: גב' ענת צדוק וחב' הביטוח מגדל, לפצות את התובעים שכנגד בסך של 1,335 ש''ח. כמו כן, אני מחייב את הנתבעות לפצות את התובע בסך של 600 ש''ח. שכרו של העד בו חוייבו הנתבעים ישולם על ידם במישרין לעד, אולם התובע והנתבעות שכנגד ישתתפו בתשלום זה בסך של 225 ש''ח, אשר ישולמו אף הם לתובעים בתביעה שכנגד. הנתבעים בתביעה שכנגד יישאו בהוצאות הנתבעים בתביעה העיקרית בגין הגשת הליך זה בסך של 500 ש''ח.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ז' אלול תש"ע, 17/08/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: