צברי נ' פרושאור ואח'

פסק דין

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט (גב' ורדה שוורץ) במסגרת תביעה 37669-05-11 עת דחתה את בקשת המערער לבטל את צו העיקול הזמני שהוטל לבקשת המשיבים.

עוד יצויין שהערעור הופנה אף להחלטות הביניים כפי שניתנו במהלך הדיון וכן להוצאות שנפסקו הן במסגרת החלטת הביניים בעת הדיון שהתקיים לפני הרשמת הנכבדה, וכן ביחס להוצאות שנפסקו בהחלטה נשוא הערעור.

המשיבים הגישו תובענה כספית כנגד המערער.

במסגרת התובענה הוגשה בקשה להטלת עיקול זמני על הפקדון שהפקיד בקופת בית המשפט. צו ניתן כמבוקש.

המערער הגיש בקשה לביטולו של העיקול.

עיקר טענות המערער הן כי במסגרת הבקשה לביטול העיקול הזמני העלה טענה כי אין יסוד לטענה בדבר ההכבדה על ביצוע פסק הדין, במידה ויתקבל בספו של יום.

לעניין זה ציין כי את הסכום בסך של 100,000 ₪ הפקיד בקופת בית המשפט במסגרת דיון בבקשה לביטול פסק דין, ואמנם הגיש בקשה לארכה להפקדת הסכום הנ"ל, אולם אין להיבנות מארכה זו כדי לבסס את יסוד ההכבדה.

נטען על יד המערער כי במסגרת הדיון שנקבע לדיון בבקשתו לביטול צו העיקול הזמני, ביקשה הרשמת הנכבדה למעשה לבחון את הסכסוך לגופו עשל עניין, ולאו דווקא להמשאר במסגרת המצומצמת של הבקשה לביטול הצו הזמני.

לשיטתו, ניהול הדיון על ידי הרשמת הנכבדה, פגע בקו החקירה של המצהירים.

עוד נטען כי רשמת בית המשפט הנכבד נתנה החלטה "משונה ולא שגרתית" המעידה על נטייתה לכיוון צד אחד על פני העדפת צד אחר.

טוען המערער ששגתה הרשמת הנכבדה עת מנעה ממנו לסכם על פה בדרך בה ביקש, והאיצה בו שלא להאריך בטיעונים.

כבר אציין כי כל הטענות שעניינן לכאורה משוא פנים אינן יכולות להתברר במסגרת זו, ולו סבר שקיימת טענת פסלות, הרי לא ניתן לתקוף את ההחלטה בדרך זו.

לעיצומו של עניין, ציין ששגתה הרשמת הנכבדה עת הותירה את העיקול הזמני על כנו, ושגתה עת דחתה את בקשותיו המקדמיות, מה גם ששליטתו יש לו הגנת טובה כנגד התביעה.

ביחס להכבדה, נטען שזו לא הוכחה על ידי המשיבים.

נטען שהמשיבים לא הצליחו להראות העדר אמצעים כספיים של המערער, אלא המצב הפוך הוא עת הוא הצביע על יכולתו הכלכלית ואמידותו באופן בלתי מעורער.

טענות המשיבים הן כי למערער הגנת בדים לעומת סיכויי תביעתם הטובים, ויחס להכבדה, הרי הונחה לפני הרשמת הנכבדה היסוד להכבדה בעת ביצוע פסק הדין, כפי שאכן נפסק, ובכל הנוגע למאזן הנוחות הרי המערער לא הצביע על כל נזק העלול להגרם לו כתוצאה מהשארת הפקדון המעוקל בקופת בית המשפט, לעומת המצב ההפוך עת יתקשו בביצוע פסק הדין.

לאחר שעיינתי בהחלטת הרשמת הנכבדה, בפרוטוקול הדיון שלפ]ניה, בכתבי הטענות, לרבות בהודעת הערעור וכן בתשובה, אני מגיעה למסקנה שדינו של הערעור להדחות.

החלטות הרשמת הנכבדה נכונות וסבירות ואין להתערב בהן.

החלטתה במסגרת הבקשה לביטול עיקול זמני מנומקרת ונכונה.