צברי גרינפס נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.השאלה העומדת לפתחנו בהליך זה הינה האם נפילת התובעת ביום 14.11.10 (להלן- הארוע) אירעה עקב עבודתה או שמא כטענת הנתבע אירעה כתוצאה מסחרחורת שאינה נובעת מהעבודה .

תמצית טענות הצדדים:

2.לטענת התובעת , האירוע אירע בשעות העבודה ובעטיו נעדרה מהעבודה תקופה של שישה וחצי חודשים לפיכך , זכאית היא לטענתה לדמי פגיעה בגין התקופה בה לא עבדה.

3.מנגד טען הנתבע כי התובעת לא הוכיחה קרות אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה, מועדו ונסיבותיו . כמו כן נטען כי האירוע אינו תאונתי אלא אדיופטי ולכן אינו יכול להחשב כ פגיעה בעבודה , בנוסף האירוע כלל לא ארע תוך כדי ועקב העבודה.

דיון והכרעה:

4.בפתח הדיון נבקש להזכיר כי הפלוגתא אשר גובשה במסגרת הדיון המקדמי הינה האם האירוע ארוע הינו אירוע תאונתי או אדיופטי .

התובעת העידה בחקירתה בפנינו כי:

"ב – 14.11.10 בדרכי לעבודה , אני עובדת עם קשישים. בבוקר באתי לקשישה ואמרה לי ללכת לבית המשפט כדי להוציא תצהיר עבורה. היא הביאה לי הסכם פשרה בין בעלה לבין לעו"ד בקשר לפיצויים של גרמניה. הייתי צריכה להביא לה את המסמך מבית משפט בת"א בויצמן 1. נכנסתי לשתות קפה הממוקם בתוך בית המשפט היה שם מים והחלקתי, נפלתי על הראש וקבלתי מכה בראש ושברתי את יד ימין. היה לי שבר. בית הקפה היה בתוך בית המשפט אליו נדרשתי ללכת לבקשת הקשישה שבה טיפלתי, וזה היה בתוך שעות העבודה.

הזמינו לי מד"א ופינו אותי לבי"ח. הנהג של האמבולנס כתב שיש לי הסטוריה של ל.ד למרות שהל.ד שלי היה 130/90 . איזה זכות יש לנהג מד"א לכתוב לי את ההסטוריה של לחץ דם. מעולם לא אושפזתי בשל לחץ דם ותמיד הל.ד שלי סביר והרופא נותן לי כדורים ללחץ דם אם יקרה לי לחץ דם כי פעם היה לי לפני 10 שנים קצת גבוה ולכן הוא פוחד. אני בכלל לא לוקחת את הכדורים. נהג מד"א צריך לכתוב על דעת עצמו כזה דבר שקרי?" (עמ' 3-2 לפר' שורות 15 ואילך).

5. בדוח חולה /נפגע מטעם מד"א (נ/3) נרשמה האנמנזה הבאה:

"הגענו לפצועה כבת 63 במצב קל הסובלת מחבלת גפיים. הפצועה בעלת הסטוריה רפואית : יתר לחץ דם . נוטלת תרופות ליתר לחץ דם ובעלת רגישות לאנטיביוטיקה . בבדיקת פצועה נמצא כי הפצועה בהכרה מלאה A , נושמת 20 נשימות בדקה, דופק סדיר 90 פעימות בדקה, לחץ דם 90/130 . הפצועה טופלה בחבישה קיבוע. נפילה לאחר סחרחורת. חבלה ביד ימין וראש מאחור".

6. בגליון טיפול בחדר מיון מיום 14.11.10 (הוגש וסומן נ/1) נרשם כדלקמן:

"בת 64 . לדבריה נפלה ברחוב ונחבלה ביד שמאל ובראשה. ... יכול להיות שאיבדה הכרה . מתלוננת על כאבים , בחילות וסחרחורות".

7. ביום 16.11.10 (יומיים לאחר הארוע) פנתה התובעת לרופא קופ"ח , ד"ר צפסקי יהודה , בסעיף סיבת הפניה נרשמו הדברים הבאים:" מאורע של איבוד הכרה ונפילה" (נ/9).

8.בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 24.11.10 (נ/6) בסעיף "תאור התאונה" נרשם "בדרך לעבודה נפלה".

9. עיון בטופס התביעה אשר הוגש למוסד ביום 21.12.2010 (צורף לכתב ההגנה) מעלה כי בטופס צוין כי התובעת עבדה בעמותת "בבית" כמטפלת בקשישים וביום 14.11.10 בשעה 11.00 נפגעה. בטופס אין כל תיאור בעניין הפגיעה, לא צוין מקום הפגיעה ולא נרשם אם היו עדים לפגיעה אם לאו. כאשר נשאלה התובעת בחקירתה הנגדית מדוע לא מילאה חלק זה השיבה : "אין לי מושג . לא ידעתי". (עמ' 4-3 לפר' שורות 33 ואילך).

10.ביום 9.1.11 גבה חוקר המוסד עדות מהתובעת אשר תיארה את את הפגיעה באופן הבא: "בתאריך 14.11.10 הלכתי לבית המשפט ברח' ויצמן 1 ת"א להביא פסק דין היות והאפוטרופוס הכללי רוצה כל שנה דו"ח לאן הכסף שלו הולך.אני התבקשתי להביא את הדוח מידועה בציבור של בלרה שחיה איתו כבר 20 שנה ...אני עובדת בשבילו אבל מי שבעצם אומר לי מה לעשות זאת בעצם הידועה בציבור שלו... נכנסתי לבית המשפט ובתוך בית המשפט התחלקתי היה שם מים או משהו כזה ונפלתי אחורה קיבלתי מכה בראש וביד ימין. שברתי את יד ימין אני לא יודעת מי הזמין מגן דוד לקחו אותי לאיכילוב שם נשארתי עד 12 בלילה" (עמ' 1 להודעה שורות 8-16).

לשאלה מה הסיבה לנפילה השיבה- "אני הייתי בתוך בית משפט בקומת הקרקע באתי ללכת למזנון רציתי לשתות קפה ובכניסה למזנון הכניסה היתה חלקה ואני החלקתי"(עמ' 2 להודעה שורות 41-40).

11.מהמקובץ עולה כי במסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע ,לרבות בטופס התביעה שהוגש לנתבע כחודש ושבוע לאחר האירוע, לא צוין כי החבלה יסודה בנפילה או מעידה כתוצאה ממים ברצפת המזנון בו בקרה התובעת.