צבי נ' דואק ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות אשר הוגשו מטעמם ובהתאם להסכמת הצדדים כי יינתן פסק דין בהתאם לסע' 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הנני מחליטה כדלקמן:

בפניי תובענה אשר עניינה תאונת דרכים אשר נטען כי אירעה ביום 1.4.08 ברחוב יצחק רבין בתל אביב.

בכתב התביעה נטען, כי התובע, אשר הינו נהג מונית, עמד בצד הכביש ברחוב יצחק רבין בתל אביב והוריד נוסע, כאשר אוטובוס מפרקי, הנהוג ע"י נתבע ,1 הגיע משמאלו ונכנס לתחנת האוטובוס, כך שחלקו האחורי חוסם את רכב התובע. התובע המתין עד אשר יסיים האוטובוס העלאת והורדת נוסעים כאשר הוא בעמידה מוחלטת. נטען, כי האוטובוס יצא מן התחנה ופגע ברכבו של התובע בצידו השמאלי קדמי באמצעות המפרק האחורי.

בכתב ההגנה הוכחש אירוע התאונה. נטען, כי נתבע 1 לא פגע ברכבו של התובע וכי לא נמצאו על האוטובוס סימני פגיעה.

עדויות העדים:

התובע העיד, כי נסע במסלול הימני לכיוון אבן גבירול בתל אביב, בכיוון מערב לכיוון מזרח וכי עצר לצורך הורדת נוסעת בפינת מלכי ישראל ושדרות חן. בתחילה העיד התובע כי היו מכוניות חונות בשולי הכביש וכי עמד מאחורי המכונית החונה האחרונה. לאחר מכן, שינה עדותו והעיד, כי לא היו מכוניות חונות, אלא היה גודש תנועה, אשר בגינו עמד בנתיב הימני. לפי עדותו של התובע, אוטובוס מפרקי, הנהוג ע"י נתבע 1 עקף אותו משמאל, נכנס בחלקו הקדמי לתחנה ועמד באלכסון. כאשר יצא האוטובוס מן התחנה, פגע ברכבו של התובע בחלקו השמאלי קדמי.

יצויין, כי בחקירתו הנגדית הודה התובע כי הוא עמד בתחנת האוטובוס לצורך הורדת נוסעת וכי כתוצאה מכך, נאלץ נהג האוטובוס לעקוף את רכבו של התובע ולעמוד באלכסון.

התובע הדגים באמצעות שימוש במכוניות כיצד עמד האוטובוס ביחס אל רכבו כאשר פגע בו, כאשר לטענתו, מפגש הרכבים היה בחלקו השמאלי קדמי של רכבו, במיקום מעל הגלגל השמאלי של רכבו. הדגמה זו עולה בקנה אחד עם דו"ח השמאי ותמונות הנזק אשר הוגשו (ת/1), אשר בהן ניכר כי הנזק אשר נגרם לרכב התובע ממוקם מעל הגלגל השמאלי קדמי של הרכב.

נתבע 1 העיד, כי לא פגע ברכבו של התובע וכי התאונה אף אינה אפשרית מבחינת אופן נסיעתו של אוטובוס מפרקי, שכן נטען, כי חלקו האחורי של האוטובוס נוסע ישירות אחרי חלקו הקדמי ואינו מתפתל.

לאחר ששמעתי עדויות העדים ועיינתי בתמונות הנזק, מצאתי כי דין התביעה להדחות ולהלן נימוקיי:

אמנם התובע הרים את נטל הראיה להוכיח את עצם קרות התאונה שכן עדות התובע עולה בקנה אחד עם תמונות הנזק שנגרם לרכבו. כמו כן, סביר בעיני כי נהג האוטובוס לא הבחין בפגיעה אשר אירעה במפרק האחורי של האוטובוס, נוכח אורכו של האוטובוס. מאידך, מצאתי, כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של התובע בלבד, שכן התובע עמד בתחנת האוטובוס, שלא כדין ובכך חסם את דרכו של האוטובוס ואילץ את האוטובוס להיכנס לתחנה בהטיה אלכסונית.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"א, 23 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: