צבי חיימוביץ נ' לשכת עורכי הדין בישראל ואח'

השופט נ' הנדל:

           שאלה אחת בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין היא שעומדת בדרכו של המערער מלהצטרף לקהילת עורכי הדין בישראל. האם בדין פסלו המשיבות את תשובתו לשאלה זו? זו השאלה הדרושה הכרעה בערעור שלפנינו. ההליך מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (עת"מ 18100-01-18, כב' השופט א' אברבנאל) שדחה את עתירתו של המערער והשאיר על כנה את החלטת המשיבות לפיה המערער ענה תשובה שגויה על השאלה שבמחלוקת ולכן לא צבר ניקוד מספיק לשם הצלחה בבחינת ההסמכה.

רקע

1. המערער, היום בן 72, סיים את התמחותו במשפטים בשנת 2009 ומאז הוא פועל בעיקשות על מנת להגשים את שאיפתו המקצועית להיות מוסמך כעורך דין. המערער לא התמהמה וביקש לגשת למועד הראשון של בחינות ההסמכה לו היה זכאי – מועד קיץ 2009. לאור מגבלותיו הבריאותיות, עיוורון בעין שמאל לצד בעיות נוספות, פנה הוא מבעוד מועד למשיבה 2, היא הגוף האחראי על הבחינות במשיבה 1, וביקש לקבל התאמות על מנת להנגיש עבורו את ביצוע הבחינה. בתגובה אושרו לו הקלות בדמות בחינה בחדר נפרד עם מספר מצומצם של נבחנים, תוספת זמן ושאלון בחינה עם כתב מוגדל שיקל על הקריאה. חרף הקלות אלו, לא צלח המערער את הבחינה הראשונה. בשנים שלאחר מכן לא ויתר המערער ובין שנת 2009 לשנת 2017 חזר וניגש לבחינות הלשכה מספר פעמים. בכל פעם פנה למשיבות בבקשה לקבלת הקלות נוספות שיתאימו את המבחן למצבו, ואלו מצידן שבו ואישרו לו מגוון הקלות. חרף הניסיונות השונים וההקלות להן זכה, עד למועד זה לא עלה בידי המערער לעבור את הבחינה ולקבל רישיון עריכת דין.

           לקראת מועד הבחינה בו עסקינן בערעור זה – אפריל 2017 – שב ופנה המערער למשיבות בבקשה לקבלת הקלות. בתגובה, הסכימו המשיבות כי על המערער יהיה לענות רק על פרק ב' בבחינה. הוסכם שציונו הסופי ייקבע על ידי חיבור הציון בפרק ב' יחד עם הציון שקיבל בפרקים האחרים בבחינות הקודמות אליהן ניגש. כמו-כן, החליטו המשיבות כי המערער זכאי לתוספת זמן של שעה וחצי, הקראת שאלון הבחינה, טופס בחינה בכתב מוגדל ובחינה בחדר נפרד בו הוא הנבחן היחידי. לענייננו חשובות במיוחד שתי הקלות נוספות שהמשיבות הסכימו להעניק למערער. הראשונה, סיוע על ידי מפקחת אשר תסמן עבורו בטופס התשובות שנלווה לשאלון הבחינה את התשובה אותה מסר לה בעל-פה. השנייה, שימוש במחברת בחינה לשם מתן תשובות פתוחות לשאלות, וזאת בניגוד לשאר הנבחנים הנאלצים להסתפק בסימון תשובה בלבד. בהקשר זה הוסכם כי במידה שבטופס התשובות לא תסומן אף תשובה אך במחברת הבחינה תכתב תשובה, הניקוד יינתן בהסתמך על הכתוב במחברת.

           עם סיום הליך בדיקת הבחינות על ידי המשיבות עלה כי מתוך 20 נקודות אפשריות, המערער צבר 12 נקודות. מכיוון שהיה עליו לצבור 13 נקודות לפחות על מנת לעבור את הבחינה, נותר המערער במרחק תשובה נכונה אחת ממעבר של בחינת ההסמכה. לנוכח זאת הודיעו המשיבות למערער כי נכשל גם במועד זה ועליו יהיה לגשת לבחינה נוספת תוך הגשת בקשה חדשה לקבלת הקלות.

פסק הדין קמא וטענות הצדדים בערעור