צארום שמואל ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח'

פסק דין

עניינו של פסק הדין שלפניי בתביעה לסעדים שונים (פיצויים וצו עשה) עקב נזקים שנגרמו לחלקת קרקע ולבנוי עליה  כתוצאה מחפירה בלתי מבוקרת של חלקת קרקע סמוכה.

ואלה טענות התובעים:

התובעים הינם הבעלים של זכויות החכירה בקרקע הידועה כגוש 15279 חלק 51 ברח' הנביאים 62 בטבריה. על הקרקע בנוי בית התובעים (להלן : חלקת התובעים).

את הזכויות בחלקה קיבלו התובעים ממנהל מקרקעי ישראל (ולהלן : המנהל) בהתאם להסכם חכירה שנחתם כדין והחלו בבניית בית על החלקה תוך שהם משקיעים את כל כספם, זמנם ומרצם במעשה הבנייה.

במקביל לבניית בית התובעים או בסמוך לאחר תחילת בנייתו, רכש מר סבג יוסף (ולהלן: סבג) מחצית ממגרש בגוש 15279 חלקה 52א' הסמוך לחלקת התובעים (ולהלן : חלקת סבג), זאת לצורך בניית בית פרטי. 

יצוין כי בראשיתם של ההליכים בתיק זה הופנתה התביעה גם כנגד סבג (כנתבע 2), אך בהסכמת התובעים נדחתה התביעה כנגדו ביום 2.9.04.

לטענת התובעים, סבג, אשר החל אף הוא במועדים שבסמוך לבנייתם לבנות ביתו, ביצע במגרשו חפירה עמוקה אשר שינתה משמעותית את המבנה הטופוגרפי של החלקה וסביבותיה. בכך גרם עוולה של מניעת תמיכת קרקע לחלקת התובעים עליה בנוי ביתם.

כעבור זמן קצר, ובשל אי שביעות רצון של מר סבג מחלקתו שלו, הוחזרה חלקת סבג למנהל וזאת מבלי שישיב את המצב בה לקדמותו.

כתוצאה ממעשיו של סבג החלה גלישת קרקע מחלקת התובעים לכיוון חלקת סבג , תוך הסבת נזקים כבדים לעבודות בנייה בצד המזרחי של בית התובעים, לרבות לחומות אבן, שבילים, קירות תמך, מדרגות, גדר ואף התמוטטות מוחלטת של קיר אבן בנוי.

התובעים עתרו להורות למנהל להשיב את חלקת סבג למצבה הטבעי הראשוני, או לחלופין לדאוג לבניית קיר תומך לחפירה שנוצרה עת בוטל הסכם המכר.

לשיטתם, היה על המנהל לצפות מראש את הנזק שנגרם כתוצאה מגלישת הקרקע בעטייה של החפירה והוא מנוע ומושתק מלטעון אחרת, שכן התובע התריע פעמים רבות על הסיכון הצפוי.

לחלופין נטען, כי ראוי שעל המקרה יחול הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", לפיו נסיבות המקרה מאששות את המסקנה כי המנהל התרשל וכי הנטל עליו להוכיח כי לא כך הוא.

בלית ברירה הוציאו התובעים הוצאות גבוהות לצורך מילוי אדמה בשטח החפור המסתכמות בסך של כ- 10,000 ₪.

לטענת התובעים, אחריות המנהל נובעת הן מביצוע בפועל של החפירה הבלתי מבוקרת והרשלנית של  סבג, והן מעצם השארת מצב החפירה על כנו גם כשחזרה החלקה לבעלותו ושליטתו של המנהל.

לכתב תביעתם צירפו התובעים חוו"ד מומחה מטעמם המעמידה את הנזק על סך של 226,896 ₪, ועתרו לפיצוי נוסף בסך של 30,000 ₪ בגין עגמת נפש.

כאמור, התביעה כנגד מר סבג נמחקה ונותרה כנגד המנהל בלבד.

בכתב הגנתו טוען המנהל כי חלקת התובעים  נרכשה בהתאם לחוזה פיתוח מיום 1.8.91. לאחר השלמת בניית הבית נערכו בין המנהל לתובעים בשנת 1995 שני הסכמי חכירה.

ביום 4.12.89 נערך הסכם בין המנהל לבין אביו של סבג. לאחר מכן הוסבו הזכויות במגרש לסבג, וביום 17.1.90 אישר המנהל לסבג תוכנית בניה לחלקה 52. 

ביום 8.4.91 פנה סבג למינהל וביקש את החלפת המגרש בגלל בעיה של חלחול מי תהום ומי ביוב למגרש, והמינהל נענה לבקשה.