צאבר חוסין מח'אמרה נ' כהן יצחק

פסק דין

כללי

לפנינו תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי חגים, דמי הבראה, גמול בעד עבודה ביום המנוחה השבועי, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, השבת תשלומים שקוזזו, לטענת התובע, משכרו בגין הנפקת תלושי שכרו באמצעות שירות התעסוקה ודמי נסיעות.

העובדות

הנתבע מפעיל עסק משפחתי למתן שירותי הובלה יבשתית בישראל, ובתקופה הרלוונטית לתביעה היה מעסיקו של התובע.

בעשר השנים האחרונות, בנו של התובע, אסף (יליד שנת 1955), מנהל את עסקו של הנתבע ומתפעל אותו באופן אדמיניסטרטיבי, וזאת בשל גילו ומצבו הרפואי של הנתבע. אין מחלוקת כי גם אחיו הצעיר של אסף, רוני, מועסק אצל הנתבע כנהג (עדות אסף בעמוד 14 לפרו' הדיון מיום 11.10.10, שורות 20-26, עמוד 15, שורות 1-17, סעיף 5 לסיכומי התובע).

התובע הינו תושב כפר יאטה (נפת חברון). אין מחלוקת כי בארבע שנות עבודתו האחרונות התגורר התובע באבו-דיס.

התובע הועסק על ידי הנתבע כסבל, והשתכר על בסיס יומי.

הצדדים חלוקים ביניהם לעניין שאלת תקופת עבודתו של התובע. לטענת התובע, הוא הועסק אצל הנתבע ברציפות החל משנת 1982 ועד לחודש 06/07. לטענת הנתבע, התובע הועסק אצלו לסירוגין מחודש 03/91 ועד לחודש 11/98, וכן מחודש 07/04 עד לחודש 07/07.

ביום 24.2.99 משך התובע באמצעות שירות התעסוקה "כספי צבירה" בסך 4,205.52 ₪ (נספח ד' לתצהיר הנתבע, הודאת התובע בעמוד 3 לפר' הדיון מיום 14.9.10, שורות 15-16).

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת גובה שכרו של התובע. האם כטענת התובע, שכרו של התובע עמד על 200 ₪ ליום עבודה, או כטענת הנתבע שכרו של התובע עמד על שכר מינימום יומי בתוספת דמי נסיעות וזכויות סוציאליות אחרות שהסתכמו בכ-200 ₪ ליום עבודה.

אין מחלוקת כי שכרו של התובע שולם במזומן אחת לשבוע, ביום האחרון לעבודתו באותו שבוע, בדרך כלל ביום חמישי או ביום שישי (עדות התובע בעמוד 10 לפרו' הדיון מיום 14.9.10, שורות 9-10, 16-17, עדות אסף בעמוד 18 לפרוטוקול הדיון מיום 11.10.10, שורות 32-33, עמוד 19, שורות 1-2).

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת היקף העסקתו של התובע. התובע טען כי הוא הועסק במשרה מלאה, שישה ימים בשבוע, עשרים וארבעה ימים בחודש. הנתבע טען כי התובע הועסק אצלו במשרה חלקית באופן מזדמן בהתאם לצרכי העבודה, כפי שדווח לשירות התעסוקה כמפורט בנספח ג' לתצהיר הנתבע.

התובע קיבל תלושי שכר באמצעות שירות התעסוקה, וקיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה, אם הם משקפים את שכרו האמיתי של התובע והיקף עבודתו אצל הנתבע.

הצדדים חלוקים ביניהם לעניין שאלת נסיבות סיום עבודתו של התובע אצל הנתבע. התובע טען כי הוא פוטר מעבודתו בסוף חודש 06/07 בעקבות ויכוח שפרץ בינו לבין בנו של הנתבע, רוני, במהלך יום עבודה בו נדרש התובע "בגסות" על ידי רוני להביא קרטון לאריזה. לטענת הנתבע, התובע לא פוטר מעבודתו אלא חיפש תירוץ והזדמנות להתפטר מעבודתו, והפסיק להתייצב לעבודתו ביום ראשון שלאחר הויכוח שפרץ בינו לבין רוני ביום חמישי האחרון לעבודתו.

אין מחלוקת כי בחודש 08/07 החל התובע בעבודה חדשה אצל מעסיק בשם "יואב יצחק" (כעולה מנספח ג' לתצהיר הנתבע).

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, אם הוראות צווי ההרחבה בענף ההובלה משנים 2001- ו-2007 חלות על הצדדים, אם לאו.

מטעם התובע העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבע העיד בנו של התובע, אסף, המנהל האדמיניסטרטיבי של העסק, המכיר את התובע אישית ועבד בתקופה הרלוונטית לתביעה יחד עם אחיו רוני והתובע.

הפלוגתאות הטעונות הכרעה בהליך זה הן:

האם חלות על הצדדים הוראות צווי ההרחבה הענפיים בתחום ההובלה?