צ"ו 47141-12-15

 בפני בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין.

 כללי:

 1.ביום 22.12.15 הגיש התובע כתב תביעה במסגרתו עתר לחייב את הנתבע להמציא לו תלושי שכר, טפסי 106 ודוחות נוכחות לתקופת העסקתו הנטענת מחודש מאי 2012 ועד ליום 8.12.15.

2.בתאריך 18.4.16 התקיים דיון במעמד הצדדים ובסופו ניתן פסק דין (להלן – פסק הדין), כדלקמן:

"הנתבע ימציא לתובע (באמצעות בא כוחו) העתק מתלושי השכר ודוחות הנוכחות לחודשים 5-12/15 וכן טופס 106 לשנת 2012 וזאת עד ליום 18/5/16"

3.ביום 21.4.16 הגיש התובע בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין וציין, כי תקופת ההעסקה הינה מחודש מאי 2012 ועד ליום 8.12.15 וכי ביה"ד התבקש לחייב את הנתבע להמציא תלושי שכר, דוחות שעות וטפסי 106 למכלול תקופת ההעסקה.

4.במסגרת תגובה לבקשה, ציין הנתבע, כי הוא יכבד את פסק הדין שניתן; עד כה לא הוגש יפוי כוח תקף בין התובע הנמצא בתאילנד לבין בא כוחו; ב"כ התובע ציין במעמד הדיון שכל רצונו בכמה תלושי שכר בודדים וטופס 106 אחד למטרות מס בלבד; התובע מנסה להשיג מסמכים בחוסר תום לב לאחר שלא צלח בהשגתם במסגרת התביעה העיקרית שהסתיימה בהסכם פשרה וכי לא ניתן להגיש בקשה כאמור שכן חלפו למעלה מ-10 ימים ממועד מתן פסק הדין.

5.ביום 12.9.16 התקיים דיון בבקשה במסגרתו חזרו הצדדים על טענותיהם. הנתבע הוסיף, כי כלל המסמכים בהתאם לפסק הדין נשלחו לב"כ התובע, התובע לא עמד בזמנים המפורטים בתקנות ביה"ד ולא שולמה כל אגרה בגין הליך זה. התובע מנגד ציין, כי נפלה טעות סופר בפסק הדין אותה יש לתקן, אין שום טיעון רציונאלי לאי חשיפת המסמכים וכי עד כה לא התקבלו המסמכים המפורטים בפסק הדין.

המסגרת הנורמטיבית:

6.תקנה 123 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כדלקמן: