צ"ו - 25670-10-13 ד.פ. נ' חברת נמל חיפה בע"מ

בפני בקשת התובע לתיקון כתב התביעה.

1. התובענה דנן נפתחה בבקשה לצווים זמניים כנגד פיטוריו מעבודתו בנתבעת 1 ובמועד זה טרם התגבשו כלל נזקיו הכספיים. לטענת התובע, משניתנה החלטה הדוחה את בקשתו לצווים זמניים כנגד פיטוריו ומשנוכח לדעת כי אינו מקבל את כלל הזכויות הכספיות להן הוא זכאי לנוכח פיטוריו, עותר הוא לתיקון הסעדים הכספיים הנובעים מפיטורים במסגרת כתב תביעה מתוקן. כך, בעוד שבכתב התביעה עתר התובע לסעד המצהיר על ביטול פיטוריו ועל השבתו לעבודה תוך תשלום מלוא השכר והזכויות ממועד בו חדל לעבוד ועד למועד השבתו לעבודה, כמו גם פיצויים בגין נזקיו של התובע בגין פיטוריו, הרי שבכתב התביעה המתוקן עותר התובע לאותם סעדים ובצירוף סעד חלופי בדמות מתן מענק פרישה לתובע בעקבות פרישתו.

2. הנתבעת 1 הגיבה לבקשה והתנגדה לה. לטענתה הבקשה הוגשה בשיהוי רב ובחוסר תום לב, בסמוך מועד הגשת כתבי ההגנה ותוך גרימת הוצאות מיותרות לנתבעת. תיקון התביעה כמבוקש יסרבל את ההליכים שכן התיקון אינו מגלה כל עילה. התובע מודע לכך שהממונה על השכר במשרד האוצר לא אישר את מתן המענק שנתבע כסעד נוסף והתובע לא ביקש לצרף את הממונה על השכר כנתבע נוסף בהליך.

3. הנתבעת 2 הגיבה לבקשה והודיעה שהיא מותירה את ההכרעה בה לשיקול דעת בית הדין.

4. בהתאם להחלטה מיום 26/6/14 נדרש התובע להגיב לטענות הנתבעת 1 ביחס להעדר עילה לתיקון המבוקש והתובע השיב וטען (7/7/14), כי מלכתחילה לא היה מקום לפנות לממונה על השכר לצורך אישור המענק הנדון כי אם לרשות החברות הממשלתיות. התובע הוסיף והבהיר שהנתבעת השתהתה זמן רב בהגשת כתב ההגנה ואף קיבלה ממנו הסכמה לארכות לצורך זה, תוך שהוא עצמו הבהיר בפניהם כי אין טעם שיגישו את כתב ההגנה מרגע שידע שבכוונתו לעתור לתיקון כתב התביעה ובכל זאת הגישו הנתבעות את כתב ההגנה. דבר זה אף בא לידי ביטוי בבקשת הנתבעת 1 בהארכת מועד להגשת כתב הגנה אשר הוגשה ביום 1/6/14 (סעיף 4).

5. לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה אני סבורה, כי נוכח השלב בו נמצא התיק יש להעתר לבקשה, אולם לא כפי שהוגשה. כתב התביעה המתוקן אינו שונה משמעותית מכתב התביעה המקורי ולמעשה השינוי העיקרי בו הוא הדרישה לתשלום מענק פרישה בסך 191,070 ₪. משטרם החל שלב ההוכחות בהליך, ולאחר שנדחתה בקשתו של התובע לצווים זמניים כנגד הפסקת עבודתו, אינני מוצאת מניעה מלדון בטענתו החלופית לזכאות לתשלום מענק הפרישה. טענות הנתבעת 1 ביחס להעדר אישור לתשלום המענק כאמור, הן טענות משמעותיות ורלוונטיות ואולם מדובר בטענות לגופם של דברים, אשר יש לבררן במסגרת בירור טענותיו של התובע.

6. יחד עם זאת, אין להעתר לבקשה כפי שהוגשה וזאת מכיוון שהיא בהכרח תוביל לתיקון נוסף של כתב התביעה. התובע עתר בסעיף 256 א' סיפא לכתב התביעה המתוקן, וכן בסעיפים 256 ב' עד ג' לכתב התביעה המתוקן לסעדים כספיים שלא כומתו. בנוסף, משאין מחלוקת שהמענק הנתבע לא אושר על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, גם אם לטענת התובע לא היה הממונה מוסמך לאשר את המענק, הרי שיש לצרף את הממונה על השכר כצד להליך על מנת לשמוע את טענותיו הן ביחס לנושא הסמכות והן ביחס לאישור המענק.

    

7. אשר על כן, אני מתירה לתובע לתקן את כתב התביעה כמבוקש, בכפוף לכך שבתוך 21 יום מהיום, יגיש כתב תביעה מתוקן בו יצרף את הממונה על השכר במשרד האוצר כנתבע נוסף, וכן יכמת את הסעדים הנתבעים בסעיף 256 א' סיפא ב' ו- ג'.

8. על התובע לשאת בהוצאות הנתבעות, ככל שיגישו כתב הגנה מתוקן, בסך 1,000 ₪ לכל נתבעת, וזאת בתוך 30 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה המתוקן.