צ"ו 22039-02-14.17

לפני בקשתן של המבקשות להורות על העברת הבעלות על קופות הפיצויים המרכזיות המנוהלות על שם המבקשת 1 אצל המשיבה 1 ואצל המשיבה 2 (להלן: "קופות הפיצויים המרכזיות") לבעלות המבקשת 3.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

1. ביום 3.1.07 נרכשה המבקשת 1 על ידי המבקשת 2. במסגרת הרכישה, חלק מהעובדים סיימו את העסקתם וחלקם עבר לעבוד במבקשת 2, לטענתה, תוך שמירה על רצף זכויותיהם מתקופת עבודתם במבקשת 1.

2. ביום 1.7.13 בוצע איחוד בין המבקשת 2 לבין המבקשת 3, במסגרתו הפכו כל עובדי המבקשת 2 לעובדי המבקשת 3 והיא לקחה על עצמה את התחייבויות המבקשת 2 בקשר עם העובדים. 

3. נוכח המפורט, עתרו המבקשות להורות למשיבות להעביר את הבעלות בקופות הפיצויים המרכזיות למבקשת 3.

4. המשיבה 1, מנהלת כיום את הקופה "כלל פיצויים למעסיק" אשר נפתחה על ידי המבקשת 1 לצורך הבטחת זכויות עובדיה לפיצויי פיטורים.

5. לטענתה, לא ניתן להיעתר לבקשת המבקשות באשר הוראות הדין בעניין קופות גמל אינן מאפשרות העברה של קופות פיצויים מרכזיות ממעסיק אחד למשנהו. בנוסף, חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), התשס"ה- 2005 (להלן: "חוק הפיקוח") קובע כי לא ניתן לפתוח קופות פיצויים מרכזיות חדשות וכי הקופות, אשר היו קיימות ערב התיקון, ימשיכו להתקיים רק לגבי אותם מעסיקים שכבר היו עמיתים בקופה מרכזית טרם התיקון. עוד קובע כי הכספים שהופקדו בקופות שתיסגרנה בסופו של יום, יעברו לקופות פיצויים אישיות על שם העובדים.

6. המשיבה 2, מנהלת גם היא קופה מרכזית לפיצויים על שם המבקשת. המשיבה בתגובתה, הודיעה כי היא אינה מתנגדת לבקשה ותפעל ככל שבית הדין יורה לה לעשות כן.

    

   דיון והכרעה