צ"א 51249-11-12 מדינת ישראל נ' פינקל ואח'

1.בפניי עתירה להארכת מועד כניסתם לתוקף של צווי איסור שימוש שניתנו במסגרת הליך פלילי, בשנת 2006, בהתאם לסעיף 207 לחוק התכנון והבניה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.כנגד המבקש ונאשמים נוספים הוגש כתב אישום בת"פ (שלום רחובות) 1905/05, בגין ביצוע עבודות בניה ושימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק). המבקש הודה בעובדות כתב האישום והורשע כמפורט בהכרעת הדין מיום 28.05.2006.

ניתן גזר הדין בו ניתנו צווי הפסקת שימוש כנגד השימושים המתוארים בכתב האישום (להלן: הצווים), ונקבע כי אלה ייכנסו לתוקפם בתום שנה ממועד מתן גזר הדין, קרי, ביום 28.01.2008. מועד כניסת הצווים לתוקף הוארך בהחלטה נוספת, בה נקבע כי יש לבצעם עד ליום 07.08.2009.

משלא בוצעו הצווים על ידי המבקש, הגישה המשיבה בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט. בפסק דין מיום 17.12.2014 נקבע כי המבקש הפר את הצווים, והוא חוייב לשלם קנס יומי - לכל יום בו ימשיך להפר את הצווים - בסך 2,500 ₪, החל מיום 01.01.2015.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין מכוחו חוייב לשלם פיצוי יומי בשל ביזיון בית משפט. בהליך הערעור, ובהסכמת הצדדים, נקבע כי פסק הדין שניתן יישאר על כנו, והמועד לתחילת תשלום הקנס היומי יידחה, כך שהתשלום יבוצע החל מיום 01.04.2016.

3.כעת מונחת בפניי בקשה לדחות את מועד הכניסה לתוקף של הצווים בשישה חודשים. לטענת המבקש, פעל עד היום לפינוי השימוש במקרקעין ופינה למעלה ממחצית השימושים שבוצעו, והוא זקוק לארכה של שישה חודשים נוספים, במהלכם יפנה את יתרת השוכרים וככל שניתן יהיה, יפעל באמצעות אנשי מקצוע להכשיר שימוש בהיקף של כ-500 מ"ר.

4.המשיבה בתגובתה טענה כי דין הבקשה להידחות. עמדת המשיבה הינה כי יש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שלא הוגשה לפי תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט-2008 (להלן: התקנות) שכן לא צורף תצהיר של בעל המקצוע המטפל בקיומם של הליכי תכנון או רישוי לפי סעיף 2(ג) לתקנות. עוד טענה המשיבה כי היה על המבקש לשטוח בפני בית המשפט את כל ההליכים ולצרף לבקשה את כל הצווים, פסקי הדין וההחלטות הנוגעים לעניין.

בנוסף טענה המשיבה כי בקשה זו מהווה במהותה בקשה למתן היתר לשימוש חורג על ידי בית המשפט הנכבד וזה אינו ראוי: כבר ניתנה למבקש תקופת התארגנות בת 9 חודשים, וממילא, הוועדה המקומית היא המוסמכת לדון בבקשה כזו, ולא בית המשפט הנכבד. המשיבה טענה עוד כי אין טעם מוצדק להאריך את המועד שנקבע לביצוע הצווים.

5.בהתאם לרשות שניתנה, הגיש המבקש תשובה לתגובת המדינה. בתשובה נטען כי "בתיק זה בהחלט קיימים הליכים תכנוניים, שכן המבקש הגיש בקשה לשינוי תב"ע נקודתית ותוכנית זו מטופלת על ידי אדריכל מזה זמן רב". המבקש הפנה את בית המשפט בתשובתו לעתירה מנהלית שהגיש בשל העיכוב בטיפול בבקשתו לשינוי התב"ע, אולם לא צירף את העתירה או החלטות שניתנו במסגרתה. עיון בתיק מעלה כי העתירה המינהלית נמחקה, לבקשת העותר (המבקש כאן).

דיון והכרעה

6.לאחר ששקלתי את עמדות שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואנמק.

ראשית, הצווים נכנסו לתוקף – לאחר ארכה שניתנה – ביום 07.08.2009. הוגשה בקשה נוספת לדחיית מועד כניסת הצווים לתוקף לפי סעיף 207 לחוק, וזו נדחתה בהחלטה מיום 05.08.2009. העתירה שהגיש המבקש לבית המשפט לעניינים מנהליים לעכב את ביצוע הצווים נדחתה, וערעור שהוגש על ההחלטה נדחה אף הוא. לנוכח האמור, הצווים נכנסו לתוקפם ביום 07.08.2009, ומועד זה לא הוארך.

שנית, בבקשה נרשם (סעיף 1) "הוסכם בין הצדדים כי צו הפסקת השימוש יכנס לתוקפו ביום 01.04.16 ולהסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין". לא כך הוא. הצוים השיפוטיים נכנסו לתוקפם עוד בשנת 2009, ומועד כניסתם לתוקף לא נדחה ולא הוארך מאז. כל שהשתנה הוא המועד ממנו מחוייב המבקש בקנס יומי בשל הפרת הצווים, כאשר מועד זה נקבע בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 05.07.2015, על פיו הקנס היומי ישולם החל מ-01.04.2016.

שלישית, על פי כותרת הבקשה, מדובר בבקשה שהוגשה לפי סעיף 207 לחוק. ככל שזו מהות הבקשה, הרי שיש להגישה בהתאם לתקנות.

סעיף 2(ג) לתקנות מחייב צירוף תצהיר של בעל מקצוע המטפל בקיומם של הליכי תכנון או רישוי תלויים ועומדים. טענה בעלמא כי קיימים הליכים תכנוניים, וכי "ברור שיכול היה המבקש לצרף לבקשתו למתן ארכה תצהיר אדריכלי המפרט בנוגע לבקשתו לשינוי תב"ע נקודתית ולטעון שמבחינה תכנונית אין כל מניעה מלאשר תכנית זו..." אין בה די. התקנות כאמור מחייבות הוכחת קיומם של הליכים תכנוניים, וצירוף תצהיר של בעל מקצוע, ולא בכדי: על פי ההלכה הפסוקה, בית משפט ישקול דחיית מועד כניסה לתוקף של צו שיפוטי, כאשר הוכח שההיתר נמצא בהישג יד מיידי.

סעיף 2(א) מחייב כי הבקשה תוגש לא יאוחר מ- 21 ימים לפני המועד האחרון שנקבע לביצוע הצו. כאמור לעיל, הצווים נכנסו לתוקפם ביום 07.08.2009, והבקשה דנן הוגשה ביום 09.03.2016 – למעלה משש וחצי שנים מהמועד האחרון שנקבע לביצועם.