צ"א 19822-07-12 רשות המיסים,היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים ואח' נ' קנרש(עציר) ואח'

מדובר בבקשה לשחרור סך של כ-10 מיליון ₪ מתוך כספים שחולטו בחילוט זמני, וזאת לצורך רכישת ציוד לטובת פעילותה העסקית של חברת "אוסקר אברהם בע"מ" (להלן: "החברה"), על מנת שיתאפשר לחברה להשתתף במכרז של חברת כי"ל (להלן: "המכרז").

לטענת המבקש, ביום 18.6.12 פתחה המשיבה בשלב החקירה הגלוייה בתיק שבנדון , ונתפסו נכסיו של המבקש וביניהם כספים ורכבים, וכן נתפסו מניותיו בחברות שונות, לרבות בחברה מושא התיק.

לדבריו, ביום 5.12.12 תוקן כתב האישום ובוטלו האישומים נגד החברה שנמחקה מכתב האישום. לטענת המבקש, תחום עיסוקה העיקרי של החברה הינו מתן שירותי "אקולוגיה" במפעלי חברת כימיקליים לישראל, (כי"ל), וביום 30.11.15 יסתיים המכרז מכוחו פועלת החברה במפעלי כי"ל , וייכנס לתוקפו מכרז חדש. אם תזכה החברה גם במכרז החדש, עליה להשלים את רכישת ציוד בהיקף של כ-10 מיליון ₪.

לטענת המבקש בבקשתו, הכספים נדרשים לחידוש הציוד, שברובו מורכב ממשאיות, והוא מהווה תנאי סף לזכיית החברה במכרז. בדבריו, הציע המבקש כי הרכוש שיירכש, ימשיך להיות תפוס ב"תפיסה רישומית", לרבות שיעבוד פוליסות הביטוח המקיף, כך שהחברה תוכל להמשיך בפעילותה העסקית תוך שמירה על אינטרס המשיבה במובן זה שקופת החילוט לא תינזק.

עוד נטען, כי אין למבקש ולחברה מקורות כספיים חיצוניים מהם יוכלו לממן את רכישת הציוד הנדרש לצורך עמידה בתנאי המכרז, ועל מנת לשמר את פעילות החברה נדרש כי יופשרו כספים תפוסים בסך של כ- 10 מיליון ש"ח לטובת רכישת הציוד כאמור.

מנגד טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, מטרת תפיסת הרכוש הזמנית היא, בין היתר, להבטיח שימור מצבת הנכסים שנתפסו, עד להחלטה בתיק העיקרי, כך שאם יורשעו, ניתן יהיה לחלט את מלוא הרכוש שנתפס. לדברי המשיבה, המבקש אינו מציג דרך קונקרטית שבה יבטיח שווי הרכוש אותו הוא מבקש לשחרר.

דיון והכרעה

במסגרת התיק שבכותרת, נתפס רכושו של המבקש ורכוש החברות שבשליטתו, בתפיסה זמנית מכח סעיפים 32, 34 ו-43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969 ביחד עם סעיפים 21 (א) ו-26 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 וסעיף 109 (א)(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

מטרת התפיסה היא בין היתר להבטיח שימור מצבת הנכסים שנתפסו עד להחלטה בעניין המבקש, כך שאם יורשע, ניתן יהיה לחלט מלוא הרכוש שנתפס.

בפסק הדין בבש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון, (ניתן ביום 31.10.07 – פורסם בנבו) נקבע ע"י כב' השופטת ארבל בין היתר כדלקמן:

"האפשרות ליתן סעד זמני ברכוש מטרתה לשמר את מצבת נכסיו של הנאשם ולמנוע הברחתם, באופן שאם יורשע בסופו של הליך ויינתן צו חילוט, ניתן יהא לבצע הצו (וראו גם: בש"פ3120/06 מדינת ישראל נ' פרץ (לא פורסמה, 9.8.06)). כן מיועד הסעד הזמני למנוע מהעבריין המורשע להפיק תועלת מרכוש שהניבה לו העבירה".

בפסק הדין בבש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר נ' מ.י. (ניתן ביום 12.3.06 – פורסם בנבו) נקבע בין היתר ע"י כב' השופטת פורקצ'ה כי כאשר תכלית התפיסה הינה לצורך חילוט הנכס, יש טעם בהצבת חלופה התואמת את ערך החפץ אותו מבקשים לשחרר מהתפיסה.

בתגובתה לבקשה ציינה המשיבה כי תסכים לבקשה, באם יבטיח המבקש את שווי הרכוש אותו הוא מבקש לשחרר.

במהלך הדיון בבקשה מיום 17.8.15 ציין ב"כ המבקש, כי יש צורך לחדש את מלאי הציוד הקבוע. לדבריו מאחר והכסף שישוחרר ישמש לרכישת ציוד ורכבים שיהיו תפוסים באמצעות "תפיסה רישומית", המחלוקת שנותרת בין הצדדים נוגעת ליכולת להבטיח את ירידת הערך של הרכבים והציוד שיירכשו.

לדבריו, את סך ירידת ערכם של הרכבים שיירכשו, ניתן יהיה להבטיח באמצעות כספים ששולמו לרשויות המס בהליך של ניכוי מס במקור.

ב"כ המשיבה השיב כי המשיבה לא תסכים לשחרור הכספים, מאחר ואין שום ערבות שתבטיח את החזר הסכום, קל וחומר כשאין ערבות שתבטיח את ירידת ערך הרכבים שיירכשו ואת ההפסד שיכול לצמוח אם העסקה בסופו של דבר לא תהיה רווחית.