צ'רניאק נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שבדגימת אויר נשוף שלו נמצאה רמה של 390 מיקרוגרם אלכוהול.

ב"כ המבקש טען בפני כי לאחר שנתקבלה החלטת בית המשפט בירושלים בפרשת עוזרי (ת 11893/07 מדינת ישראל נגד עוזרי עינת – מאגר נבו, להלן – פרשת עוזרי) הרי שאין נפקות לתוצאה שמספק מכשיר הינשוף כאשר הערך הנמדד נמוך מ-400 מיקרוגרם.

עוד טען ב"כ המבקש כי גם אם ישען בית המשפט (לצורך בחינת שאלת קיומן או היעדרן של ראיות לכאורה) על דוח המאפיינים של המבקש, הרי שאין במסמך זה די ראיות לכאורה לצורך ביסוס אישום בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או נהיגה בשכרות.

לביסוס טענותיו הגיש ב"כ המבקש פסיקה רלוונטית של בית המשפט המחוזי בת"א ובבאר-שבע שם ניתנה פרשנות לסממני שכרות שלא על פי בדיקה מדעית.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה וטען כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה שכן פסה"ד בעניין עוזרי אינו מנחה ואינו מחייב וכי בידי המדינה די ראיות לכאורה לצורך ביסוס האישום המיוחס למבקש.

ב"כ המדינה סבר כי די גם בראיות שבדוח המאפיינים כדי לבסס ראיות לכאורה בתיק זה.

חומר החקירה הוגש לעיוני יחד עם עותק מעברו התעבורתי של המבקש.

דיון –

ביום 7.3.10 ניתנה בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים החלטה עקרונית וחשובה ביחס למכשיר הדרגר (ינשוף).

אין המדובר בהחלטה "רגילה" אשר ניתנה ע"י דן יחיד, אלא בהחלטה אשר ניתנה ע"י הרכב מיוחד של שלושה שופטי תעבורה ותיקים, פה אחד על פני 127 עמודי החלטה.

במהלך ניהולה של פרשת עוזרי שמעו הרכב השופטים המיוחד כל מומחה אפשרי ביחס למכשיר הינשוף, ובחנו הם בצורה שיטתית כל טענה אשר הועלתה על ידי ההגנה או מומחים מטעם ההגנה.

המדובר ללא ספק בתיק המקיף ביותר, המעמיק ביותר והמורכב ביותר אשר נוהל בישראל ביחס למכשיר הינשוף.

בית המשפט החליט פה אחד, כי מכשיר הינשוף הוא מכשיר אמין וטוב, אולם ניתן לסמוך על התוצאה אותה מספק המכשיר (לצורך הקביעה מעבר לספק סביר כי הנבדק שיכור כהגדרתו בחוק) רק כאשר רמת האלכוהול שנמדדה היא 400 מיקרוגרם ומעלה.

עוד הדגיש בית המשפט כי רף זה נקבע זמנית ועד שתתקן המשטרה/המדינה את דרך פעולתה עם המכשיר בהתאם לרשימת נושאים הדורשים תיקון כפי שפורט בהרחבה בפסק הדין.

המדינה רשאית כמובן להחזיק בעמדה כי אין כל משמעות משפטית לפרשת עוזרי, אולם עמדת המדינה כמובן שאינה מחייבת את בית המשפט, ובשולי החלטתי בהחלטה זו, אביע עמדתי כי המדובר בהחלטה תמוהה של המדינה נוכח היקף ההחלטה שהתקבלה, עומקה והעובדה כי היא ניתנה פה אחד ע"י שלושה שופטים.

על המדינה להבין כי החלטתה להמשיך ולהפעיל את מכשיר הינשוף כתמול שלשום תוך התעלמות מוחלטת מהחלטת בית המשפט עלולה להוביל למצב בו בתי משפט שלום לתעבורה לא יקבלו כתקפות מדידות ינשוף ברמות מדידה הנמוכות מ-400 מיקרוגרם (מה גם שנכון להיום, למייטב הבנתי, לא מבצעת המדינה את קיזוז הסטייה של המכשיר בגובה 20% כפי שנקבע בפרשת עוזרי).

צודקת לחלוטין המדינה כי בהתעלם ממדידת מכשיר הינשוף, רשאית היא להוכיח את עבירת הנהיגה במצב שכרות או תחת השפעת אלכוהול באמצעות דוח מאפיינים המבוצע כלפי חשוד ע"H שוטר או מתנדב בתפקיד.

כך נקבע מפורשות בהלכה של בית המשפט העליון –

בע"פ 424/90 גנני לב נגד מדינת ישראל נקבע: